תהלים קכ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אמתע'ר תמים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (27 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת='''תהלים קכא'''{{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים | |כותרת='''תהלים קכא'''{{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים"''' הוא [[מזמור]] קכ"א (הפרק ה-[[גימטריה|121]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]], וכן מהווה [[קמע ליולדת ולתינוק|סגולה ליולדת ולתינוק]], ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים. | '''"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים"''' הוא [[מזמור]] קכ"א (הפרק ה-[[גימטריה|121]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[קריאת שמע שעל המיטה]], ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] וב[[קידוש לבנה]], וכן מהווה [[קמע ליולדת ולתינוק|סגולה ליולדת ולתינוק]], ולאור קריאת [[הרבי]] נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים. | ||
בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, | בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחינה ותפילה לה' שיושיע אותם. | ||
מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר '''ל'''מעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר '''ה'''מעלות'{{הערה|לפי ביאור רש"י על הפסוק, הטעם לכך הוא מכיון שזהו המזמור הראשון אותו אמרו הלווים כשעלו על המעלות ב[[בית המקדש]], ואף שבספר התהילים הוא מופיע שני, אין מוקדם ומאוחר.}}. | מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר '''ל'''מעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר '''ה'''מעלות'{{הערה|לפי ביאור רש"י על הפסוק, הטעם לכך הוא מכיון שזהו המזמור הראשון אותו אמרו הלווים כשעלו על המעלות ב[[בית המקדש]], ואף שבספר התהילים הוא מופיע שני, אין מוקדם ומאוחר. ובשיחת כ"ף מר חשון תשמ"א הביא הרבי את דברי חז"ל המבארים שינוי זה שמזמור זה קשור במיוחד עם משיח צדקנו והגאולה העתידה.}}. | ||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה{{הערה|פסוקים א-ה עם 7 מילים כל אחד, פסוקים ב-ו עם 8 מילים כל אחד, פסוקים ג-ז עם 7 מילים כל אחד, ופסוקים ד-ח עם 7 מילים כל אחד.}}. | בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|תפילת שחרית לשבת, עמוד 84.}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור: "הנושא העיקרי במזמור נפלא זה הוא ההשגחה העליונה רבת החסד". | ||
*'''פסוקים א'-ד':''' | |||
המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה {{מונחון|סימטרית|מדויקת, שווה}} כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה{{הערה|פסוקים א-ה עם 7 מילים כל אחד, פסוקים ב-ו עם 8 מילים כל אחד, פסוקים ג-ז עם 7 מילים כל אחד, ופסוקים ד-ח עם 7 מילים כל אחד.}}. | |||
*'''פסוקים א'-ד':''' מעין דו שיח הכולל את תיאור מצבו הנואש של המתפלל ובקשתו לתפילה, והתחזקות בטחונו בה' שיגן עליו ויושיע אותו. | |||
*'''פסוקים ה'-ח':''' מעין תשובה שעונים למתפלל ומחזקים אותו ששום מאורע לא יפגע בו, וה' ישמור עליו. | |||
==שימושים וסגולות== | ==שימושים וסגולות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=קמע ליולדת ולתינוק}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קמע ליולדת ולתינוק]]}} | ||
ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]], נוהגים לומר את המזמור מידי יום כחלק מסדר [[קריאת שמע שעל המיטה]] לקראת סופה, קודם הקטע 'גד גדוד יגודנו', וכמו כן הוא נכלל בברכת [[קידוש לבנה]] (ככל הנראה בשל האזכור של השמש והירח{{הערה|יומם השמש לא יככה וירח בלילה.}}). | |||
בנוסף, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם [[ברוך שאמר]], כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר. | |||
בכתבי האריז"ל מבואר{{הערה|פרי עץ חיים שער השבת פרק י"ט.}} שהשינוי 'שיר '''ל'''מעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד [[ו' קצוות]], ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם{{הערה|'אשא עיני אל '''ההרים'''' מלשון הורים.}}, ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע. | |||
שימוש נוסף של מזמור זה, הוא ב[[קמע ליולדת ולתינוק]] כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{ | *'''אשא עיני אל ההרים''' - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות{{הערה|ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.}}. | ||
'לא ינום ולא יישן שומר ישראל' | *'''ההרים''' - האבות הקדושים{{הערה|הרים מלשון 'הורים'.}}, וכמו שההר נראה למרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה גדול יותר, כך האבות הקדושים ככל ש'מתקרבים' אליהם - נעשים 'גדולים' יותר{{הערה|ואני תפילתי חלק ב' עמוד 84.}}. | ||
*'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}. | |||
*'''מאין יבוא עזרי''' - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.}}. | |||
*'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | |||
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | |||
*'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}, גם המילה 'שומר' רומזת לבחינת המקיף, כנהוג שהשומר עומד ושומר מחוץ לבית ו'מקיף' עליו, וכן הקליפה ש'שומרת' על הפרי ומקיפה אותו. | |||
*'''ה' צילך''' - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, [[הבעל שם טוב]] מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו{{הערה|כתר שם טוב הוספות סימן ס.}}, והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל{{הערה|בדוגמת 'ישת חושך סתרו', שהאור המוסתר והנעלה שאינו יכול להתלבש בעולמות הוא בחינת 'חושך' וצל.}}, שאינה יכולה להתלבש בכלים{{הערה|לקוטי תורה ראה כב, א. מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות התורה והמועדים חלק א' עמוד שמה.}}. | |||
*'''על יד ימינך''' - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין{{הערה|אור תורה סימן רסד.}}. | |||
*'''יומם השמש לא יככה''' - היות שמתגלה בחינת המקיף, שממנה אין [[יניקת החיצונים|יניקה לחיצונים]], הם לא יוכלו 'להכות' ולקבל אור מה'שמש' שרומזת למידות האלוקיות העליונות המאירות לעולם{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד עמוד רלט.}}. | |||
*'''וירח בלילה''' - גם בזמן של חושך ובגלות, בחינת לילה - נמשכת השמירה של הקב"ה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמוד 536.}}. | |||
*'''ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם''' - על ידי ה[[מזוזה]], נמשך המקיף הרחוק, [[מקיף דבית]]{{הערה|ספר המאמרים עטר"ת עמוד תקג.}}, ואפילו בבית של קדושה, נצרכת השמירה שהיא כנגד בחינת ה[[יחידה]] שהיא השומר והמקיף הכללי, וקשור עם בחינת משיח, יחידה הכללית{{הערה|ד"ה וכתבתם על מזוזות ביתך תשל"ד.}}. | |||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||
{{ | כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק, כשבשנה זו קיבל הדבר נופך מיוחד בשל ציון היובל המיוחד של 120 שנה להולדת הרבי. | ||
כמידי שנה נבחר ניגון ע"י [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] - [[אשא עיני אל ההרים|'אשא עיני אל ההרים']], שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[שלום ברוכשטט]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/778251/ אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"א בתהלים] {{אודיו}}{{אינפו}}}}. | |||
מלבד ניגון זה, התקבלו בין אנ"ש עוד מספר ניגונים על המזמור: | |||
*'עזרי' - ניגונו של הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]], שהופק כקליפ מיוחד בשיתוף עם האחיינים שלו, לקראת האירוע החגיגי של חסידי חב"ד לקראת [[י"א ניסן]] ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/779016/ עזרי: אברהם פריד בשיר על הקאפיטל החדש של הרבי] {{וידפו}}}}. | |||
*'שיר למעלות' - ניגון שהתאים ר' [[אלאור ולנר]] למזמור כמידי שנה, מתוך מטרה להקל על שינון ואמירת פרק התהילים של הרבי על ידי תלמידי מוסדות חב"ד{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/777567/ ללמוד את הפרק של הרבי עם אלאור ולנר • האזינו], קליפ מילים {{וידפו}}}}. | |||
*'שיר למעלות אשא עיני' - הולחן על ידי הת' יענקי מרטון, והתפרסם בביצוע מקהלת [[הפנסאים]] באירוע שנערך על ידי [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] באיצטדיון טדי ב[[ירושלים]] לקראת יובל ה-120 לרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/137776 הניגון החדש על קאפיטל קכ"א שכבש הלבבות באירוע הרבבות] {{אודיו}}{{COL}}}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א]''', ביאורי המפרשים מתוך תהילים '[[יהל אור]]', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק {{PDF}}{{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א]''', ביאורי המפרשים מתוך תהילים '[[יהל אור]]', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק {{PDF}}{{אינפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/780869/ צפו: "מאה ועשרים של גאולה" • חובה לכל חסיד]''' {{וידפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|קכא]] | [[קטגוריה:תהלים|קכא]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:42, 10 באפריל 2023
תהלים קכא
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים |
|---|
|
א: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: |
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" הוא מזמור קכ"א (הפרק ה-121) בספר תהלים. פרק זה נכלל בקריאת שמע שעל המיטה, בתפילת שחרית של שבת ובקידוש לבנה, וכן מהווה סגולה ליולדת ולתינוק, ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.
בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחינה ותפילה לה' שיושיע אותם.
מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר למעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר המעלות'[1].
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר ואני תפלתי[2] שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור: "הנושא העיקרי במזמור נפלא זה הוא ההשגחה העליונה רבת החסד".
המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה[3].
- פסוקים א'-ד': מעין דו שיח הכולל את תיאור מצבו הנואש של המתפלל ובקשתו לתפילה, והתחזקות בטחונו בה' שיגן עליו ויושיע אותו.
- פסוקים ה'-ח': מעין תשובה שעונים למתפלל ומחזקים אותו ששום מאורע לא יפגע בו, וה' ישמור עליו.
שימושים וסגולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק |
בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן, נוהגים לומר את המזמור מידי יום כחלק מסדר קריאת שמע שעל המיטה לקראת סופה, קודם הקטע 'גד גדוד יגודנו', וכמו כן הוא נכלל בברכת קידוש לבנה (ככל הנראה בשל האזכור של השמש והירח[4]).
בנוסף, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם ברוך שאמר, כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר.
בכתבי האריז"ל מבואר[5] שהשינוי 'שיר למעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד ו' קצוות, ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם[6], ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע.
שימוש נוסף של מזמור זה, הוא בקמע ליולדת ולתינוק כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשא עיני אל ההרים - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות[7].
- ההרים - האבות הקדושים[8], וכמו שההר נראה למרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה גדול יותר, כך האבות הקדושים ככל ש'מתקרבים' אליהם - נעשים 'גדולים' יותר[9].
- אשא עיני - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה[10].
- מאין יבוא עזרי - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו[11].
- עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי[12], והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא עתיקא קדישא - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ[13].
- עושה שמים וארץ - הקב"ה כופה את השמים והארץ[14] שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו[15].
- לא ינום ולא יישן שומר ישראל - בחינת עתיק[16], גם המילה 'שומר' רומזת לבחינת המקיף, כנהוג שהשומר עומד ושומר מחוץ לבית ו'מקיף' עליו, וכן הקליפה ש'שומרת' על הפרי ומקיפה אותו.
- ה' צילך - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, הבעל שם טוב מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו[17], והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל[18], שאינה יכולה להתלבש בכלים[19].
- על יד ימינך - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין[20].
- יומם השמש לא יככה - היות שמתגלה בחינת המקיף, שממנה אין יניקה לחיצונים, הם לא יוכלו 'להכות' ולקבל אור מה'שמש' שרומזת למידות האלוקיות העליונות המאירות לעולם[21].
- וירח בלילה - גם בזמן של חושך ובגלות, בחינת לילה - נמשכת השמירה של הקב"ה[22].
- ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם - על ידי המזוזה, נמשך המקיף הרחוק, מקיף דבית[23], ואפילו בבית של קדושה, נצרכת השמירה שהיא כנגד בחינת היחידה שהיא השומר והמקיף הכללי, וקשור עם בחינת משיח, יחידה הכללית[24].
ניגונים על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק, כשבשנה זו קיבל הדבר נופך מיוחד בשל ציון היובל המיוחד של 120 שנה להולדת הרבי.
כמידי שנה נבחר ניגון ע"י ועדת הניגונים ליובאוויטש - 'אשא עיני אל ההרים', שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' שלום ברוכשטט[25].
מלבד ניגון זה, התקבלו בין אנ"ש עוד מספר ניגונים על המזמור:
- 'עזרי' - ניגונו של הזמר החסידי ר' אברהם פריד, שהופק כקליפ מיוחד בשיתוף עם האחיינים שלו, לקראת האירוע החגיגי של חסידי חב"ד לקראת י"א ניסן בקראון הייטס[26].
- 'שיר למעלות' - ניגון שהתאים ר' אלאור ולנר למזמור כמידי שנה, מתוך מטרה להקל על שינון ואמירת פרק התהילים של הרבי על ידי תלמידי מוסדות חב"ד[27].
- 'שיר למעלות אשא עיני' - הולחן על ידי הת' יענקי מרטון, והתפרסם בביצוע מקהלת הפנסאים באירוע שנערך על ידי צעירי אגודת חב"ד באיצטדיון טדי בירושלים לקראת יובל ה-120 לרבי[28].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א, ביאורי המפרשים מתוך תהילים 'יהל אור', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק
- צפו: "מאה ועשרים של גאולה" • חובה לכל חסיד
הערות שוליים
- ↑ לפי ביאור רש"י על הפסוק, הטעם לכך הוא מכיון שזהו המזמור הראשון אותו אמרו הלווים כשעלו על המעלות בבית המקדש, ואף שבספר התהילים הוא מופיע שני, אין מוקדם ומאוחר. ובשיחת כ"ף מר חשון תשמ"א הביא הרבי את דברי חז"ל המבארים שינוי זה שמזמור זה קשור במיוחד עם משיח צדקנו והגאולה העתידה.
- ↑ תפילת שחרית לשבת, עמוד 84.
- ↑ פסוקים א-ה עם 7 מילים כל אחד, פסוקים ב-ו עם 8 מילים כל אחד, פסוקים ג-ז עם 7 מילים כל אחד, ופסוקים ד-ח עם 7 מילים כל אחד.
- ↑ יומם השמש לא יככה וירח בלילה.
- ↑ פרי עץ חיים שער השבת פרק י"ט.
- ↑ 'אשא עיני אל ההרים' מלשון הורים.
- ↑ ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.
- ↑ הרים מלשון 'הורים'.
- ↑ ואני תפילתי חלק ב' עמוד 84.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.
- ↑ שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.
- ↑ שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.
- ↑ 'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.
- ↑ אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.
- ↑ זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.
- ↑ כתר שם טוב הוספות סימן ס.
- ↑ בדוגמת 'ישת חושך סתרו', שהאור המוסתר והנעלה שאינו יכול להתלבש בעולמות הוא בחינת 'חושך' וצל.
- ↑ לקוטי תורה ראה כב, א. מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות התורה והמועדים חלק א' עמוד שמה.
- ↑ אור תורה סימן רסד.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד עמוד רלט.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמוד 536.
- ↑ ספר המאמרים עטר"ת עמוד תקג.
- ↑ ד"ה וכתבתם על מזוזות ביתך תשל"ד.
- ↑ אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"א בתהלים
- ↑ עזרי: אברהם פריד בשיר על הקאפיטל החדש של הרבי
- ↑ ללמוד את הפרק של הרבי עם אלאור ולנר • האזינו, קליפ מילים
- ↑ הניגון החדש על קאפיטל קכ"א שכבש הלבבות באירוע הרבבות
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|