שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=מסכת [[גמרא]] בשם "שבועות"|ראו=[[מסכת שבועות]]}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]][[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]][[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]][[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלושת הרגלים]]. הוא חל ביום ב[[ו' בסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים ב[[סיוןחוץ לארץ]]. למרות שמתן ביום זה ניתנה ה[[תורה היה ביום ז' ]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[סיוןבית המקדש]] לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת ההוקרב [[תורהקרבן]] מלכתחילהמיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.

שם ==שמות החג הוא ==*'''שבועות' שמובנו מספר רבים '' - שם זה הוא השם הנפוץ של שבועהחג. מכונה כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות הרי , שבמהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע [[הקדוש ברוך הוא תמיד שבעה ]] ל[[בני ישראל]] בשעת [[מתן תורה]], שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. ה[[יהודים]] אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו. (ולכן שבועות אחר הבאת העומר בשני של פסחלשון רבים).

בשם *'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "שבועות[[מעמד הר סיני]]" טמון עוד רעיון הנותן משמעות לחג: שבועות מלשון שבועה, ה׳ נשבע שלא ימיר את עם ישראל בעם-אחר ואף ישראל נשבעו אמונים לה', (ולכן שבועות לשון רבים).

כש*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]] עמד על כנו, עלו ישראל לרגל בחג זה, כשם שעלו לרגל ב[[פסח]] וב. את ה[[סוכותביכורים]], כי חג זה הוא אחד מ״שלשת הרגלים״, באותו מעמד הביאו בני ישראל בחג היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות את שתי הלחם מהתבואה שנקצרה זה עתה בתור תודה לה'ואילך, שתי הלחמים רומזים עד ל[[תורה שבכתבחג הסוכות]] ו. בנוסף, ביום זה היו הקריבו בבית המקדש קרבן [[תורה שבעל פהשתי הלחם]]- קרבן של חיטים מביכורי התבואה החדשה.

לחג מספר שמות: *'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועותהוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חג הביכוריםחלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, עצרתכי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי.

*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות הוא . במהלך החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "[[שתי הלחם]]"חלקהו, חציו לה', וחציו לכם"והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.

*'''חג השבועות הוא גם יום הסתלקותם של דוד המלך עליו השלום, וההמוצי"ם''' - שם זה נהוג בעיקר בקהילות החסידים. שם זה נובע ממנהג רבני הקהילות (מו"ץ ראשי תיבות "[[בעל שם טובמורה צדק]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה") [[חסידותנסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]].<REF>היום יוםבחג זה, ז' סיוןמכיוון שהחג לא מרובה בהלכות יכולים לעזוב את קהילתם למשך החג.</REF>

==מנהגי החגימי ההגבלה=={{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)[[שלושת ימי ההגבלה]]}}נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הואשלושת הימים שלפני החג, נקראים "ימי ההגבלה", לזכר מאכלי החלב שבני בימים אלה הכינו בני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני את עצמם לקבלת ה[[ישראלתורה]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבתהר סיני]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF>

בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים ==האיחולים לקראת החג==בימים הסמוכים לחג השבועות, נוהג [[הרבי]] לאחל במכתביו ובשיחותיו, בנוסח: "לקבלת ה[[תורה]] ב[[שמחה]] וב[[פנימיות]]". ה״תיקון" [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן היסוד לקבלת התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".:

== '''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ==ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

'''[[אדמו"ר הריי"צפנימיות]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בנוסח ״לקבלת :''' קיום התורה בשמחה ובפנימיות״וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[הרבימדות]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות . הכל זה היסוד לקבלת חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורהוהמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}

'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים==ערב החג==הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]]אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחהכשאר החגים, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר"נוהגים לערוך מגבית עבור העניים.

'''פנימיות:''' קיום התורה והבאור לערב החג נוהג [[מצוותהרבי]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלערוך [[לבושים|לבושי]] הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשההתוועדות]], וגם לא רק בכוחות הנפש דבהם משמיע דברי [[שכלתורה]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooksלכבוד החג.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF>

בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי [[ספירת העומר]] - דף ליום. ==מוצאי חג השבועותמשמעות החג==מוצאי ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג השבועות חל בארץ ' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהייתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של [[הקדוש ברוך הוא]] התגלתה לעיני כל בני-ישראל ביום ז, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו. [[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהייתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת.  ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה' בסיון, ובחוץ לארץ ביום טעמ' בסיוןעו-עח. }}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." ==השמחה בחג=="היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה הינו כיום ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}." "השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'.}}". ==ליל החג==פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]". [[הרבי]] אומר{{הערה|שיחת חגהשבועות [[תשי"ד]].}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה". ===תיקון ליל שבועות==={{ערך מורחב|ערך=[[תיקון ליל שבועות]]}}נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.  ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה. חכמי הסוד תקנו סדר לימוד מיוחד - 'תיקון ליל שבועות', ואסור להתענות בומשולבים קטעים מ[[תנ"ך]], [[משנה]], [[גמרא]], [[זוהר]], סדר [[תרי"ג מצוות]] ועוד. הרבי מסביר מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]].

על פי הסבר ===[[מאמר]] [[מתן תורה]]===[[אדמו"ר הזקן|אדמו"רי]] ב[[שולחן ערוךחב"ד]] נהגו לומר [[מאמר]]<REF>סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאיחסידות]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפשבליל החג (בלילה הראשון, ולכן אסור לחלל עליהם את בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה כהכנה לקריאת 'מתן תורה' בבוקרו של יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר ). מאמר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראלמכונה אצל ה[[חסידים]] "מאמר מתן תורה".

מקורו של רבים מהמאמרים וה'[[רבינו הזקןהמשך|המשכים]] אינו ברור' החסידיים הארוכים והעמוקים ביותר החלו בחג השבועות, ו[דוגמת [הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכהמשך תער"ח עמ' 24 (36)ב]</REF> מסביר כי מקורו הוא מהגמרא<REF> חגיגה יח א.</REF> שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.

לפי שיטת ה[[תוס' ריבהתוועדות חג השבועות תשכ"ד]] הסיבה לכך שטבחו ביום ביאר הרבי את המעלה שבמאמר זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את , שבו הדגש לא כל קרבנות הראיה בחג כך על ההבנה, כי אם המשכת האלוקות שבו. עם זאת, המאמרים של חג השבועות עצמומתאפיינים בדרך כלל בהרחבה ועמקות גדולה, ולא מפני שלא שחטו אותםוהיו חסידים שקישרו זאת עם כך שבחג השבועות נוכחים אצל הרבי הרבנים, אם כי מלשון אדה'[[חג המצו"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאותת]]'.

הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל אצל הרבי נאמר המאמר בדרך כלל בשעה שלוש לפנות בוקר, ובשונה מהסדר הרגיל, הרבי החל לומר את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום המאמר בלי [[ניגון הכנה]]. סדר זה ליום חג.נמשך עד שנת [[קובץ:קבלת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ומשה ניגש לבדו אל הערפלתש"ל]]{{הערה|לאחר מכן בתור תחליף החל הרבי להתוועד בערב החג.}}.

==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (ב[[תורת החסידותחג המצות]] - סיפור [[יציאת מצרים]] מוסבר כי , אכילת [[מצה]] וכו'; ב[[חגהסוכות]] - ישיבה ב[[סוכה]], [[ד' מינים]]), הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של [[הקב"ה]] עם [[בני ישראל]], ולכן הקשר עם [[הקב"ה]] הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותרבאופן מסויים בלבד. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה במעמד ואילו חג השבועות, מתן-תורה. תורתנו, מבטא את '''עצם הבחירה''' של [[עצמותהקב"ה]]ו ומהותו בבני ישראל ואת הבחירה של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בניישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-ישראלעצמותי, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהואי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.

[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה השבועות הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקוראהחג היחיד שמחויבים לאכול בו סעודת חג, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברךכלשון הגמרא: " הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. לכןחלקהו, ציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה"חציו לה', והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכיםוחציו לכם".

== "זמן מתן תורתינו" =שמיעת עשרת הדברות=== מובא במדרש{{הערה|שיר השירים פרשה א כד.}}: "אמר [[קובץ:רבי מאיר]] בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]חז"ל מלמדים שכל לקבל את התורה כולה, גם אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה שבעל-פה ואפילו . אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדשאמר [[הקב"ה]] לישראל: בני, וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים היו קוראים את הפרשה הזו בכל דור ודור" - כולם "ניתן למשה במתן-תורה בהר-סיני"שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני"כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני"{{הערה|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי.}}.

גם [[פנימיות התורההרבי]]הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר [[תורת הקבלהקול]]סמוי של "[[עצמותו] והחסידות, ניתנו בהר ] ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני, ואדרבה הם התגלו וניתנו בגלוי לעין כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.

למרות הענינים הגשמייםבהתאם להוראה זו -טבעיים שבחג - פריחת הטבעבבתי כנסת רבים וב[[בתי חב"ד]] בכל קצווי תבל, מתקיימים כינוסים מיוחדים לשמיעת עשרת הדיברות, תנובת הפירותוהמארגנים מחלקים לילדים ממתקים ופרסים, חקלאות משובחת בכדי שחוויית שמיעת עשרת הדיברות תיחרט אצל הילדים הרכים. בבתי חב"ד רבים נערכים אף כינוסים קודם החג על- מסבירה החסידות שכל זה קשור למהות החג "זמן מתן תורתינו": מנת לעורר זאת אצל הילדים.

===קבלה טובה===הרבי מעורר לקבלת [[המגיד ממזריטשהחלטה טובה]] אומר שעבודת היהודי "לחבר בין עשרה לעשרה"בחג השבועות: להמשיך ולחבר את "עשרת הדברות" של התורה ל"עשרת המאמרותכשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]" שבהם נברא העולם.

לכן חברו יחד חג הטבע והקציר לחג מתן-*ללמוד תורהעם הילדים, כי אין לנתק ביניהם: "לפי שניתנה בחג התורה ניתנה כדי שהיהודי יפעל בטבע ויקדש אותו ולא שיתנתק ממנו".

ארבעת שמות החג, אינם בלתי קשורים למתן*יש נוהגים לאפות חלות מיוחדות הקרויות "עוגות הר-תורה, אדרבה הם "כלי העבודה של מתן תורהסיני": .

"חג השבועות", "עצרת" - היהודי הופך ארבעים ותשעת ימי חול, ימי ספירת העומר, לימי מצווה וקדושה. בהם הוא סופר בהמתנה ותשוקה למתן תורה, וימי החול שלו נהפכים ל"ימי חול המועד". לכן התורה קוראת לחג "בשבועותיכם", "שבועות שלכם" [בשונה מפסח ו[[חג סוכות]]*יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, שנאמר "פסחעל שם " ולא פסחיכם, דבש וחלב תחת לשונך"סוכות" ולא סכותיכם], כי הקדושה האלוקית חודרת ונעשית שלנו, חלק ממהותינו וקנינינו.

*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "חג הקצירמעולם לא נהגו כן בחב" ד"] - היהודי חוגג את קציר התבואה בבית המקדש, לשם הוא מביא קורבן שתי הלחם, והוא מביא גם לשדהו, בו הוא עוסק בעבודה גשמית [[כתב יד]] של חולין, את הקדושה האלוקית הנשגבת [[הרבי]] על שאלתו של המקדש. עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}

*אמירת "חג הביכוריםאקדמות" - גם הפירות המתוקים ותנובת הארץ שנשתבחה בהם. ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, היהודי מכיר בטובה שגמל עמו ה' והוא מביא את הראשית, את ה"ביכוריםכאביו [[רבי לוי יצחק]] זי" לבית המקדש, לזכור וללמד שהצלחת שדותיו אינה בכוח הטבע הגשמי, אלא מברכת ה'ע.}}.

==תהלוכה=={{ערך מורחב|ערך=[[תהלוכה]]}}ביום חג -השבועות מכין ומקרב את העולם (ב[[חו"ל]] ביום הראשון) אחר תפילת ה[[מנחה]], יוצאים [[גאולהחסידי חב"ד]] האמיתית והשלימה: על-פי הוראתו של הרבי, לשכונות קרובות ורחוקות, לשמח בשמחת החג ולומר דברי-תורה מענייני החג.

ענין החג - חיבור הגשמיות לקדושה האלוקית - יתקיים בשלימות בביאת ה==יום טוב שני==בימי [[בית המקדש]] תושבי חוץ לארץ לא היו יודעים מתי [[קידוש החודש|קודש החודש]] ב[[משיחארץ ישראל]], שהוא יתגלה ויפעל בעולם הגשמי ולא בעולם הנשמות הרוחניולכן חוגגים הם את החג בשני ימים. באף שמועד חג השבועות לא תלוי בקביעת החודש אלא בספירה של חמישים יום מ[[ימות המשיחחג הפסח]] העולם הגשמי יגיע לשיא הקדושה וההתעלות - הקב"ה בכבודו ובעצמו יתגלה לעיני כל בשר, ופעולת מתן תורהלמרות זאת, לקדש תיקנו [[חז"ל]] לחגוג את העולםחג השבועות בשני ימים, תגיע לשיא השלימותבכדי שלא לחלק בין ה[[חג|מועדים]].

עלינוגם ביום השני אוכלים מאכלי חלב, בני ה[[דור האחרון לגלות]], להכין את העולם למעמד הנשגב של הגאולה: לא להתנתק מהעולם, אלא לחבור אליו. לא לברוח מהאמצעים הטכנולגיים, אלא לנצל אותם לעבודת ה' ולקדש אותםוישנם שאף נוהגים להיות ערים בליל החג השני.

===מוצאי חג פנימיות התורה ותורת המשיח =השבועות==מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום [[ז' בסיוון]], ובחוץ לארץ ביום [[ח' בסיוון]]. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.

אם בכל עניני חג שבועות ושמותיועל פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=סימן תצ"ד סעיף י"ט.}} הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, מאירה תורת הנסתר ולכן אסור לחלל עליהם את מהותם וזיקתם למתן-תורהיום החג, הרי על אחת כמה וכמה שהיא מגלה את הקשר הישיר של פנימיות התורה - תורת החסידותועל אף שההלכה היא כ[[בית הלל]], למתן תורה: בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.

הקורא בפשטות בעשרתמקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-הדברות לא מוצא סודות קבלה, חסידות ורזיה, אף 555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)].}} מסביר כי מקורו הוא מהגמרא{{הערה|1חגיגה יח א.}} שם מובא כי וודאי הם רמוזים בדברות[[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, שכן התורה כולהומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, כולל כל המצוות, ההלכות, המנהגים, הדרשות, הפלפולים, מאמרי חז"ל וכו' וכו' "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - הכל ניתן למשה בסיני"שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי. בשש מאות ועשרים האותיות שבעשרת הדברות, רמוזים כל דברי התורה שייאמרו עד סוף כל הדורות;

לא כן, אומר הרבי (התוועדויות תשמלפי שיטת ה[[תוס' רי"זד]] הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, אולא מפני שלא שחטו אותם, 239)אם כי מלשון [[אדמו"ר הזקן]] משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, במעמד מתן תורה תורת הנסתר היתה יותר גלויה מתורת הנגלה! דברי הקבלה והחסידות לא היו רק מוסתרים ומרומזים בעשרת הדברות כתורה הנגלית, הם היו גלויים ונראים לעיני כלולא מכורח המציאות.

יתירה מזו במעמד הר סיני הבינו הסיבה לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מקבל את תורת הנסתר הרבה יותר משאנו מבינים אותה עתהשיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.

תורת הנסתר עוסקת בביאור כוחות הבורא [[המגיד ממעזריטש]] אומר: "המרכבה העליונה", ובמעמד מתן תורה כל את העשרים וארבע השעות הראשונות מאז קיבלו בני ישראל ראו את המרכבה העליונה בגילויהתורה, שזה האופן הכי נעלה בלימוד פנימיות יש לחבב ביותר. ובפרט לדעת [[רבי יוסי]] שב[[ז' בסיוון]] ניתנה התורה, לא רק לימוד אלא גם באופן של ראיהשזוהי מעלה נפלאה".

הדבר מרומז בפסוק ==ימי התשלומין=={{ערך מורחב|ימי התשלומין}}ששת הימים שלאחר החג נקראים "וכל העם רואים את הקולות", "קולות" הם החכמה העליונה הגנוזה והסודות הנעלמים ונסתרים, שאותם "ראוימי התשלומין" במתן תורה. בזמן שבית המקדש היה קיים, מה מי שלא נתגלה לדורות שבאים אחריהם עד שיבוא המלך המשיח [ואנו בימי ההכנה למשיח זוכים לטעום מתורתוהספיק להקריב את קורבנו בחג, בלימוד החסידות]משלים זאת בימים אלו.

לכן בלימוד תורת החסידות מתקרבים בדרגה הכי נעלית למעמד מתן תורה וימות המשיח, בהם תשוב ותתגלה בימים אלו עד י"המרכבה העליונה", לה נזכה על-ידי שירבו בלימוד פנימיות התורה, כדברי המשיח לבעל-שם-טוב, בעל יום ההילולא דחג השבועות - כשיפוצו מעינותך חוצה תבוא הגאולה השלימה, לה העולם כולו מצפה בכליון עיניםב סיון (כולל) אין אומרים [[תחנון]].

חז"ל אומרים שחג שבועות "נמי לכם" (=גם לכם) מביא הרבי ש"נמי לכם" בגימטריא "קץ"=לקריאה נוספת==*'''במאמר של חג השבועות לפנות בוקר, זו שלמות ההתגלות של הרגישו מתן תורה בקץ הגלות בגאולה השלימה{{הערה|1=חלק מהערך מתוך [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי ''', שבועון כפר חב"ד].}}.גליון 1860 עמוד 27*שניאור זלמן הרצל, '''חסידים הראשונים היו אומרים בשבועות מזל טוב''', במדור 'טעם למנהג' שבועון בית משיח פרשת נשא ה'תשפ"ב

*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}*הרב ישעיה זושא וילהלם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%C2%A0%C2%A0%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%92%20%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf תוכן מפורט וקיצור שיחות חג השבועות שבלקוטי שיחות]'''