שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=מסכת [[גמרא]] בשם "שבועות"|ראו=[[מסכת שבועות]]}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]][[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]][[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]][[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלושת הרגלים]]. הוא חל ביום ב[[ו' בסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים ב[[סיוןחוץ לארץ]]. למרות שמתן ביום זה ניתנה ה[[תורה היה ביום ז' ]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[סיוןבית המקדש]] לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת ההוקרב [[תורהקרבן]] מלכתחילהמיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.

שם ==שמות החג הוא ==*'''שבועות' שמובנו מספר רבים '' - שם זה הוא השם הנפוץ של שבועהחג. מכונה כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות הרי , שבמהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע [[הקדוש ברוך הוא תמיד שבעה ]] ל[[בני ישראל]] בשעת [[מתן תורה]], שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. ה[[יהודים]] אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו. (ולכן שבועות אחר הבאת העומר בשני של פסחלשון רבים).

בשם *'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "שבועות[[מעמד הר סיני]]" טמון עוד רעיון הנותן משמעות לחג: שבועות מלשון שבועה, ה׳ נשבע שלא ימיר את עם ישראל בעם-אחר ואף ישראל נשבעו אמונים לה', (ולכן שבועות לשון רבים).

כש*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]] עמד על כנו, עלו ישראל לרגל בחג זה, כשם שעלו לרגל ב[[פסח]] וב. את ה[[סוכותביכורים]], כי חג זה הוא אחד מ״שלשת הרגלים״, באותו מעמד הביאו בני ישראל בחג היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות את שתי הלחם מהתבואה שנקצרה זה עתה בתור תודה לה'ואילך, שתי הלחמים רומזים עד ל[[תורה שבכתבחג הסוכות]] ו. בנוסף, ביום זה היו הקריבו בבית המקדש קרבן [[תורה שבעל פהשתי הלחם]]- קרבן של חיטים מביכורי התבואה החדשה.

לחג מספר שמות: *'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועותהוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חג הביכוריםחלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, עצרתכי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי.

*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות הוא . במהלך החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "[[שתי הלחם]]"חלקהו, חציו לה', וחציו לכם"והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.

*'''חג השבועות הוא גם יום הסתלקותם של דוד המלך עליו השלום, וההמוצי"ם''' - שם זה נהוג בעיקר בקהילות החסידים. שם זה נובע ממנהג רבני הקהילות (מו"ץ ראשי תיבות "[[בעל שם טובמורה צדק]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה") [[חסידותנסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]].<REF>היום יוםבחג זה, ז' סיוןמכיוון שהחג לא מרובה בהלכות יכולים לעזוב את קהילתם למשך החג.</REF>

==מנהגי החגימי ההגבלה=={{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)[[שלושת ימי ההגבלה]]}}נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הואשלושת הימים שלפני החג, נקראים "ימי ההגבלה", לזכר מאכלי החלב שבני בימים אלה הכינו בני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני את עצמם לקבלת ה[[ישראלתורה]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבתהר סיני]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF>

בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים ==האיחולים לקראת החג==בימים הסמוכים לחג השבועות, נוהג [[הרבי]] לאחל במכתביו ובשיחותיו, בנוסח: "לקבלת ה[[תורה]] ב[[שמחה]] וב[[פנימיות]]". ה״תיקון" [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן היסוד לקבלת התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".:

== '''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ==ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

'''[[אדמו"ר הריי"צפנימיות]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בנוסח ״לקבלת :''' קיום התורה בשמחה ובפנימיות״וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[הרבימדות]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות . הכל זה היסוד לקבלת חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורהוהמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}

'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים==ערב החג==הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]]אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחהכשאר החגים, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר"נוהגים לערוך מגבית עבור העניים.

באור לערב החג נוהג [[הרבי]] לערוך [[התוועדות]], בהם משמיע דברי [[תורה]] לכבוד החג. בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי [[ספירת העומר]] - דף ליום. ==משמעות החג==ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג'הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהייתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של [[הקדוש ברוך הוא]] התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו. [[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהייתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת.  ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ'פנימיותעו-עח.}}:בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." ==השמחה בחג=="היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}." "השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו' קיום .}}". ==ליל החג==פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה וה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]". [[הרבי]] אומר{{הערה|שיחת חג השבועות [[מצוותתשי"ד]] .}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות בכל פנימיות עצם נפשוקבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה". ===תיקון ליל שבועות==={{ערך מורחב|ערך=[[תיקון ליל שבועות]]}}נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא רק עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.  ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה. חכמי הסוד תקנו סדר לימוד מיוחד - 'תיקון ליל שבועות', בו משולבים קטעים מ[[תנ"ך]], [[משנה]], [[גמרא]], [[זוהר]], סדר [[תרי"ג מצוות]] ועוד. הרבי מסביר מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[לבושיםמתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]]. ===[[מאמר]] [[מתן תורה]]===[[אדמו"ר|לבושיאדמו"רי]] [[חב"ד]] נהגו לומר [[מאמר]] [[חסידות]] הנפש בליל החג (בלילה הראשון, בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה כהכנה לקריאת 'מתן תורה' בבוקרו של יום). מאמר זה מכונה אצל ה[[מחשבהחסידים]] "מאמר מתן תורה". רבים מהמאמרים וה'[[דיבורהמשך|המשכים]] ו' החסידיים הארוכים והעמוקים ביותר החלו בחג השבועות, דוגמת [[מעשההמשך תער"ב]]. בהתוועדות חג השבועות תשכ"ד ביאר הרבי את המעלה שבמאמר זה, וגם שבו הדגש לא רק בכוחות הנפש כל כך על ההבנה, כי אם המשכת האלוקות שבו. עם זאת, המאמרים של חג השבועות מתאפיינים בדרך כלל בהרחבה ועמקות גדולה, והיו חסידים שקישרו זאת עם כך שבחג השבועות נוכחים אצל הרבי הרבנים, '[[חג המצו"ת]]'. אצל הרבי נאמר המאמר בדרך כלל בשעה שלוש לפנות בוקר, ובשונה מהסדר הרגיל, הרבי החל לומר את המאמר בלי [[ניגון הכנה]]. סדר זה נמשך עד שנת [[תש"ל]]{{הערה|לאחר מכן בתור תחליף החל הרבי להתוועד בערב החג.}}. ==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (ב[[חג המצות]] - סיפור [[יציאת מצרים]], אכילת [[מצה]] וכו'; ב[[חג הסוכות]] - ישיבה ב[[סוכה]], [[ד' מינים]]), הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של [[הקב"ה]] עם [[שכלבני ישראל]] ו, ולכן הקשר עם [[מדותהקב"ה]]הוא באופן מסויים בלבד. הכל זה חיצוניות לגבי ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את '''עצם הנפשהבחירה''' של [[הקב"ה]] בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית. חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול בו סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וקיום וחציו לכם". ===שמיעת עשרת הדברות===מובא במדרש{{הערה|שיר השירים פרשה א כד.}}: "אמר [[רבי מאיר]] בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה והמצוות . אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "אמר [[הקב"ה]] לישראל: בני, היו קוראים את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני"{{הערה|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי.}}. [[הרבי]] הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר [[קול]] סמוי של "[[עצמותו]] ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. מסיבה זו ציווה הרבי: "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".  בהתאם להוראה זו - בבתי כנסת רבים וב[[בתי חב"ד]] בכל קצווי תבל, מתקיימים כינוסים מיוחדים לשמיעת עשרת הדיברות, והמארגנים מחלקים לילדים ממתקים ופרסים, בכדי שחוויית שמיעת עשרת הדיברות תיחרט אצל הילדים הרכים. בבתי חב"ד רבים נערכים אף כינוסים קודם החג על-מנת לעורר זאת אצל הילדים. ===אכילת מאכלי חלב===חלל ===קבלה טובה===הרבי מעורר לקבלת [[החלטה טובה]] בחג השבועות: "כשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך להיות בפנימיותכל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]". ===מנהגים נוספים=== *ללמוד תורה עם הילדים, "לפי שניתנה בחג התורה".  *יש נוהגים לאפות חלות מיוחדות הקרויות "עוגות הר-סיני". *יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, בעצם נפשועל שם "דבש וחלב תחת לשונך". *קריאת [[מגילת רות]].<REF>אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://wwwold2.hebrewbooksih.orgchabad.info/pdfpagerindex.aspxphp?requrl=15885article_he&hiliteid=a274d2de46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] -236f[[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}} *אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}. *יש נוהגים לקשט בחג את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס ש[[הר סיני]] במדבר השומם התמלא בירק ופרחים ב[[מתן תורה]]. ועוד: לזכר תיבת [[משה רבינו]] שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{הערה|שהרי נולד בז' אדר, ובסוף שלוש חדשים מלידתו שהוטמן בתיבה על שפת הסוּף, זה בז' בסיוון.}} ובחב"ד אין נוהגין כן. ==תהלוכה=={{ערך מורחב|ערך=[[תהלוכה]]}}ביום חג-4aa8השבועות (ב[[חו"ל]] ביום הראשון) אחר תפילת ה[[מנחה]], יוצאים [[חסידי חב"ד]] על-a049פי הוראתו של הרבי, לשכונות קרובות ורחוקות, לשמח בשמחת החג ולומר דברי-7c9a884f04ca&stתורה מענייני החג. ==יום טוב שני==%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג בימי [[בית המקדש]] תושבי חוץ לארץ לא היו יודעים מתי [[קידוש החודש|קודש החודש]] ב[[ארץ ישראל]] ולכן חוגגים הם את החג בשני ימים. אף שמועד חג השבועות לא תלוי בקביעת החודש אלא בספירה של חמישים יום מ[[חג הפסח]], למרות זאת, תיקנו [[חז"ל]] לחגוג את חג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)בשני ימים, בכדי שלא לחלק בין ה[[חג|מועדים]]</REF>. גם ביום השני אוכלים מאכלי חלב, וישנם שאף נוהגים להיות ערים בליל החג השני.

מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום [[ז' בסיוןבסיוון]], ובחוץ לארץ ביום ט[[ח' בסיוןבסיוון]]. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.

על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]<REF>{{הערה|1=סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> }} הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית כ[[בית הלל]], בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.

מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]<REF>{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)]</REF> .}} מסביר כי מקורו הוא מהגמרא<REF> חגיגה {{הערה|1חגיגה יח א.</REF> }} שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.

לפי שיטת ה[[תוס' רי"ד]] הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה[[אדמו"ז ר הזקן]] משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.

הסיבה לכך שאדהש[[אדמו"ז ר הזקן]] אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.

[[המגיד ממעזריטש]] אומר: "את העשרים וארבע השעות הראשונות מאז קיבלו בני ישראל את התורה, יש לחבב ביותר. ובפרט לדעת [[רבי יוסי]] שב[[ז' בסיוון]] ניתנה התורה, שזוהי מעלה נפלאה". == ראו גם ימי התשלומין==*{{ערך מורחב|ימי התשלומין}}ששת הימים שלאחר החג נקראים "ימי התשלומין". בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את קורבנו בחג, משלים זאת בימים אלו. בימים אלו עד י"ב סיון (כולל) אין אומרים [[חג השבועותתחנון]] בתורת החסידות. ==לקריאה נוספת==*[['''במאמר של חג השבועות לפנות בוקר, הרגישו מתן תורה]]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 27*שניאור זלמן הרצל, '''חסידים הראשונים היו אומרים בשבועות מזל טוב''', במדור 'טעם למנהג' שבועון בית משיח פרשת נשא ה'תשפ"ב

*[http://videowww.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות].{{וידאו}} {{אינפו}}* [http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועותהתש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}*הרב ישעיה זושא וילהלם, התש"ע'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%C2%A0%C2%A0%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%92%20%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf תוכן מפורט וקיצור שיחות חג השבועות שבלקוטי שיחות]''' 

 [[קטגוריה{{חגים ומועדים}}{{שבועות}}[[קטגוריה:שבועות|*]][[קטגוריה:חגים וזמנים]][[קטגוריה:שלוש רגלים]]