שינויים
←אכילת מאכלי חלב
{{בעריכהפירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=מסכת [[גמרא]] בשם "שבועות"|ראו=[[מסכת שבועות]]}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]][[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]][[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]][[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלוש רגליםשלושת הרגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיוןבסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים בחוץ ב[[חוץ לארץ]]. ביום זה ניתנה התורה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[בית המקדש]] הוקרב בחג השבועות [[קרבן ]] מיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם " והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.
==שמות החג==
*'''שבועות''' - שם זה הוא השם הנפוץ של החג. ונקרא מכונה כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות, במהלכם שבמהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע [[הקדוש-ברוך-הוא לבני ]] ל[[בני ישראל ]] בשעת [[מתן תורה]], שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים ה[[יהודים]] אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו. (ולכן שבועות לשון רבים).
*'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 לבריאת ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "[[מעמד הר סיני]]".
*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – - אל [[בית המקדש]]. את הביכורים ה[[ביכורים]] היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. בנוסף, ביום זה היו הקריבו בבית המקדש קרבן [[שתי הלחם]] - קרבן של חיטים מביכורי התבואה החדשה.
*'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועות הוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם).סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערת שולייםהערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ובמברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, כי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי.
*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "[[שתי הלחם]]", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.
*'''יום הקהלחג המוצי"ם''' - ביום שם זה נהוג בעיקר בקהילות החסידים. שם זה נובע ממנהג רבני הקהילות (מו"ץ ראשי תיבות "[[מתן תורהמורה צדק]] הצטווה ") [[משהנסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] להקהיל את כל העם לפני [[הר סיני]]. השם מביע בחג זה, מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות יכולים לעזוב את אחדות העםקהילתם למשך החג.
'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}} ==ערב החג==הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כשאר החגים, נוהגים לערוך מגבית עבור העניים. באור לערב החג נוהג [[הרבי]] לערוך [[התוועדות]], בהם משמיע דברי [[תורה]] לכבוד החג. בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי ההגבלה[[ספירת העומר]] - דף ליום. ==משמעות החג==ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהייתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של [[הקדוש ברוך הוא]] התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו. [[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהייתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{ערך מורחבהערה|ערך=שלושת ימי ההגבלהמכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח.}}שלושת הימים שלפני : בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]] (. חג -השבועות)הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, נקראים "ימי ההגבלהו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], בימים האלה הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה וכן להתעסק ב[[הר סיניתשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]]בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..."
==האיחולים לקראת החגהשמחה בחג==במכתביו בשיחותיו"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, נוהג מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[הרביתורה]], בימים שלפני חג השבועות לאחל בנוסח: וכשם שכשמביאים ילד ל"לקבלת חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות". , הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערה|[[הרביליקוטי שיחות]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה:חלק ו'}}."
[[הרבי]] אומר{{הערה|שיחת חג השבועות [[תשי"ד]].}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה". ===תיקון ליל שבועות=מנהגי החג=={{ערך מורחב|ערך=[[תיקון ליל שבועות (מנהגים)]]}}חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חגנוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, כלשון הגמרא: בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא"חלקהו, חציו לה') לא עקצו אותם, וחציו לכםוכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.
==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (ב[[תורת החסידותחג המצות]] - סיפור [[יציאת מצרים]] מוסבר כי , אכילת [[מצה]] וכו'; ב[[חגהסוכות]] - ישיבה ב[[סוכה]], [[ד' מינים]]), הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של [[הקב"ה]] עם [[בני ישראל]], ולכן הקשר עם [[הקב"ה]] הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותרבאופן מסויים בלבד. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה במעמד ואילו חג השבועות, מתן-תורה. תורתנו, מבטא את '''עצם הבחירה''' של [[עצמותהקב"ה]]ו ומהותו בבני ישראל ואת הבחירה של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בניישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-ישראלעצמותי, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהואי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.
== "זמן מתן תורתינו" =שמיעת עשרת הדברות=== מובא במדרש{{הערה|שיר השירים פרשה א כד.}}: "אמר [[קובץ:רבי מאיר]] בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]חז"ל מלמדים שכל לקבל את התורה כולה, גם אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה שבעל-פה ואפילו . אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדשאמר [[הקב"ה]] לישראל: בני, וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים היו קוראים את הפרשה הזו בכל דור ודור" - כולם "ניתן למשה במתן-תורה בהר-סיני"שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני"כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני"{{הערה|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי.}}.
===קבלה טובה===הרבי מעורר לקבלת [[המגיד ממזריטשהחלטה טובה]] אומר שעבודת היהודי "לחבר בין עשרה לעשרה"בחג השבועות: להמשיך ולחבר את "עשרת הדברות" של התורה ל"עשרת המאמרותכשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]" שבהם נברא העולם.
*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "חג הקצירמעולם לא נהגו כן בחב" ד"] - היהודי חוגג את קציר התבואה בבית המקדש, לשם הוא מביא קורבן שתי הלחם, והוא מביא גם לשדהו, בו הוא עוסק בעבודה גשמית [[כתב יד]] של חולין, את הקדושה האלוקית הנשגבת [[הרבי]] על שאלתו של המקדש. עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}
*אמירת "חג הביכוריםאקדמות" - גם הפירות המתוקים ותנובת הארץ שנשתבחה בהם. ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, היהודי מכיר בטובה שגמל עמו ה' והוא מביא את הראשית, את ה"ביכוריםכאביו [[רבי לוי יצחק]] זי" לבית המקדש, לזכור וללמד שהצלחת שדותיו אינה בכוח הטבע הגשמי, אלא מברכת ה'ע.}}.
==תהלוכה=={{ערך מורחב|ערך=[[תהלוכה]]}}ביום חג -השבועות מכין ומקרב את העולם (ב[[חו"ל]] ביום הראשון) אחר תפילת ה[[מנחה]], יוצאים [[גאולהחסידי חב"ד]] האמיתית והשלימה: על-פי הוראתו של הרבי, לשכונות קרובות ורחוקות, לשמח בשמחת החג ולומר דברי-תורה מענייני החג.
===מוצאי חג פנימיות התורה ותורת המשיח =השבועות==מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום [[ז' בסיוון]], ובחוץ לארץ ביום [[ח' בסיוון]]. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}*הרב ישעיה זושא וילהלם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%C2%A0%C2%A0%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%92%20%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf תוכן מפורט וקיצור שיחות חג השבועות שבלקוטי שיחות]'''
{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
{{שבועות}}
[[קטגוריה:שבועות|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]