ראש חודש: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 304 בתים ,  20 במרץ 2023
ביטול גרסה 584989 של 213.137.70.113 (שיחה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ביטול גרסה 584989 של 213.137.70.113 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מולד הלבנה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תליית לוח המורה על זמן [[מולד הלבנה]] ב-[[770]]]]
'''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש העברי, ביום זה הירח מתחדש ומתחיל להתמלאות שוב, ונקרא [[מולד הלבנה]], ראש חודש הינו יום חג, מכונה גם יום כיפור קטן, ומצווה להוסיף בו בהלל, שמחה, ובסעודה.  
'''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש העברי, ביום זה הירח מתחדש ומתחיל להתמלאות שוב, ונקרא [[מולד הלבנה]], ראש חודש הינו יום חג, מכונה גם יום כיפור קטן, ומצווה להוסיף בו בהלל, שמחה, ובסעודה.  


פעמים שהחודש הינו 29 יום ופעמים שהוא 30 יום, כאשר החודש הינו 30 יום גם היום האחרון של החודש מכונה 'ראש חודש' וננהג במנהגי ראש חודש אף שהוא בעצם סוף החודש.  
פעמים שהחודש הינו 29 יום ופעמים שהוא 30 יום, כאשר החודש הינו 30 יום גם היום האחרון של החודש מכונה 'ראש חודש' וננהג במנהגי ראש חודש אף שהוא בעצם סוף החודש.  


בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היה יום זה נחגג בצורה מיוחדת, מכיוון שקביעת תאריך 'ראש חודש' היתה על ידי [[קידוש החודש]], בית הדין הגדול היה מחכה לזוג [[עדים]] שיעידו שראו את הירח המחודשת, וברגע שהיו מסיימים לחקור את אמינות העדים היה בית דין יוצא בהכרזה על התחלפות החודש ותחילתה של החודש הבא, ואותו היום היה מנוצל ל'חגיגות' ו[[שמחה]] ב[[בית המקדש]].
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היה יום זה נחגג בצורה מיוחדת, מכיוון שקביעת תאריך 'ראש חודש' הייתה על ידי [[קידוש החודש]], בית הדין הגדול היה מחכה לזוג [[עדים]] שיעידו שראו את הירח המחודשת, וברגע שהיו מסיימים לחקור את אמינות העדים היה בית דין יוצא בהכרזה על התחלפות החודש ותחילתה של החודש הבא, ואותו היום היה מנוצל ל'חגיגות' ו[[שמחה]] ב[[בית המקדש]].


==מנהגי ראש חודש==
==מנהגי ראש חודש==
*יעלה ויבוא - מוסיפים בתפילות [[שמונה עשרה]] ובברכת ה[[מזון]] את הקטע '[[ויבוא]]'.
*יעלה ויבוא - מוסיפים בתפילות [[שמונה עשרה]] ובברכת ה[[מזון]] את הקטע '[[יעלה ויבוא]]'.
*הלל ומוסף - אומרים [[הלל]] אך לא שלם, ומתפללים תפילת מוסף לראש חודש. כאשר חל ב[[שבת]] אומרים תפילת 'אתה יצרת' בתפילת המוסף במקום תפילת 'תקנת שבת'
*הלל ומוסף - אומרים [[הלל]] אך לא שלם, ומתפללים תפילת מוסף לראש חודש. כאשר חל ב[[שבת]] אומרים תפילת 'אתה יצרת' בתפילת המוסף במקום תפילת 'תקנת שבת'.
* קריאת התורה - בראש חודש נוהגים לקרוא בתורה גם אם לא חל בימי הקריאה ועולים לתורה ארבעה אנשים{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תכג.}} וקוראים פרשת מוספי ראש חודש שבחומש במדבר ומוסיפים לקרוא החל מתחילת פרשת [[קרבן תמיד|תמידין]] ויום השבת כדי שיהיה מספיק לקריאה לארבעה אנשים. (חוץ מראש חודש [[טבת]] שחל תמיד בימי ה[[חנוכה]] שקוראים בקריאת ראש חודש שלשה אנשים והרביעי קורא בפרשת היום של חנוכה). כשחל ראש חודש ב[[שבת]] קוראים פרשת ראש חודש לעליית המפטיר וקוראים בהפטרה מעניין ראש חודש.
* קריאת התורה - בראש חודש נוהגים לקרוא בתורה גם אם לא חל בימי הקריאה ועולים לתורה ארבעה אנשים{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תכג.}} וקוראים פרשת מוספי ראש חודש שבחומש במדבר ומוסיפים לקרוא החל מתחילת פרשת [[קרבן תמיד|תמידין]] ויום השבת כדי שיהיה מספיק לקריאה לארבעה אנשים. (חוץ מראש חודש [[טבת]] שחל תמיד בימי ה[[חנוכה]] שקוראים בקריאת ראש חודש שלשה אנשים והרביעי קורא בפרשת היום של חנוכה). כשחל ראש חודש ב[[שבת]] קוראים פרשת ראש חודש לעליית המפטיר וקוראים בהפטרה מעניין ראש חודש.
:כל מנהגים אלו נוהגים במשך חודשי השנה חוץ מראש חודש [[תשרי]] שהוא [[ראש השנה]] שאין קוראים בפרשת ראש חודש, לא אומרים הלל{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ד סעיף א.}} ולא מזכירים ראש חודש בתפילה.{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ב סעיף ו.}}
:כל מנהגים אלו נוהגים במשך חודשי השנה חוץ מראש חודש [[תשרי]] שהוא [[ראש השנה]] שאין קוראים בפרשת ראש חודש, לא אומרים הלל{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ד סעיף א.}} ולא מזכירים ראש חודש בתפילה.{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ב סעיף ו.}}
שורה 13: שורה 14:
*התועדות - בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת צדקה{{הערה|1=[[היום יום]] שלשלת היחס עמ' 35.}}.
*התועדות - בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת צדקה{{הערה|1=[[היום יום]] שלשלת היחס עמ' 35.}}.


* [[תהילים]] עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של [[הרבי הריי"צ]] בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש"{{הערה|ספר המנהגים}}.
* [[תהלים]] עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של [[הרבי הריי"צ]] בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהלים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש"{{הערה|ספר המנהגים}}.
*נהוג לא להסתפר בראש חודש (על פי [[יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]]).
*נהוג לא להסתפר בראש חודש (על פי [[יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]]).


שורה 46: שורה 47:
*[[קידוש החודש]]
*[[קידוש החודש]]
*[[מולד הלבנה]]
*[[מולד הלבנה]]
*[[יום כיפור קטן]]


==לקריאה נוספת==
*דיני תפילת ראש חודש, שונה הלכות גליון 627, מקץ תשפ"ג עמוד 4
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* הרבי [[המהר"ש]] -[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=10&hilite= '''ספר המאמרים תורת שמואל - תר"ם. חלק א עמוד א']''' - מאמר דיבור המתחיל: "להבין עניין ראש חודש".
* הרבי [[המהר"ש]] -[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=10&hilite= '''ספר המאמרים תורת שמואל - תר"ם. חלק א עמוד א']''' - מאמר דיבור המתחיל: "להבין עניין ראש חודש".
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&st=&pgnum=326 לקוטי שיחות חלק ח עמוד 315]''' - מעלת הנשים ושייכותם לראש חודש. (אידיש)
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&st=&pgnum=326 לקוטי שיחות חלק ח עמוד 315]''' - מעלת הנשים ושייכותם לראש חודש. (אידיש)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]
10,758

עריכות