שניאור (שם): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←זלמן) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | '''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] - [[אדמו"ר הזקן]]. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | ||
==משמעות ומקור השם== | ==משמעות ומקור השם== | ||
האדם הקדום ביותר שנמצא הנושא את השם שניאור נהרג בימי גזירה בצרפת בשנת ד'תשס"ג{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&st=&pgnum=29&hilite= גזירות אשכנז וצרפת עמוד כ.]}}. לאחר מכן הובא השם לערך בשנת ד'תתק"צ{{הערה|יותר ממאה שנה קודם לידתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את מקור השם לבנו.}} גם ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב בעיקרו על ידי שלושה תלמידי חכמים{{הערה|רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא.}} בניו של רבי שניאור. | |||
מובא ב[[מהרש"ל]]{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שה[[מהרש"ל]] נולד.}} רבי מנחם הציוני{{הערה|נולד בערך בשנת ה'ת"ק.}} "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | |||
אך כתב החיד"א{{הערה|בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}: "ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני המאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|ראה תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הערה|1=וכן כתב ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}}. | |||
אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכר הביאור מהמהרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.] ועוד.}}. | |||
==שם משפחה== | ==שם משפחה== | ||
השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים | השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים | ||
* שניאורי - שם משפחת [[אדמו"ר האמצעי]] | * שניאורי - שם משפחת [[אדמו"ר האמצעי]] | ||
* שניאורסון - משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וצאצאיו | * שניאורסון - משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וצאצאיו | ||
* ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב [[שמריה נח שניאורסון]] | * ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב [[שמריה נח שניאורסון]] | ||
* שניאורוב - במשפחת אדמו"ר הזקן | |||
* שניאורבה - במשפחת אדמו"ר הזקן | |||
* שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד | * שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ' 134.}}. | שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ' 134.}}. | ||
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן. | השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|שם=לקו"ש כ"א|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן. | ||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
[[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | [[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. | ||
[[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד. | [[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}. | הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}. | ||
את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|לקו"ש | את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|שם=לקו"ש כ"א}} להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן). | ||
באחד מביאורי [[הרבי]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=56601 רשימות חוברת א]}} על השם הוא חילק בין אורי - אור עצמי, למאיר - אור להאיר. | באחד מביאורי [[הרבי]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=56601 רשימות חוברת א]}} על השם הוא חילק בין אורי - אור עצמי, למאיר - אור להאיר. | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
====זלמן==== | ====זלמן==== | ||
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן. | השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן{{הערה|ראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}. | ||
[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש | [[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|שם=לקו"ש כ"א}}. | ||
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:שמות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:13, 16 במרץ 2023
שְׁנֵיאוֹר הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד חסידות חב"ד - אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.
משמעות ומקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדם הקדום ביותר שנמצא הנושא את השם שניאור נהרג בימי גזירה בצרפת בשנת ד'תשס"ג[1]. לאחר מכן הובא השם לערך בשנת ד'תתק"צ[2] גם ב"תוספות איוורא" שנכתב בעיקרו על ידי שלושה תלמידי חכמים[3] בניו של רבי שניאור.
מובא במהרש"ל[4] שזקנו[5] רבי מנחם הציוני[6] "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"[7][8].
אך כתב החיד"א[9]: "ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני המאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן[10] ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום[11].
אצל אדמו"רי חב"ד מוזכר הביאור מהמהרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור[12].
שם משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים
- שניאורי - שם משפחת אדמו"ר האמצעי
- שניאורסון - משפחת אדמו"ר הצמח צדק, וצאצאיו
- ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב שמריה נח שניאורסון
- שניאורוב - במשפחת אדמו"ר הזקן
- שניאורבה - במשפחת אדמו"ר הזקן
- שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד
שמות בני אדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שם |
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[13], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[14].
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[15]. אדמו"ר הזקן מבאר[16] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[17] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
שניאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיעו כתבי התניא לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל[18] אמר[19]: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' אור. אור ישר ואור חוזר. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. גליא וסתים כו'".
אדמו"ר הצ"צ כותב[20] שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור[21].
אדמו"ר הריי"צ כותב[22] שהבעש"ט עשה עליית נשמה[23] ולאחר מכן אמר על אדמו"ר הזקן בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.
הרבי כותב[24] שהשם המקובל בעולם לאדמו"ר הזקן הוא בעל התניא והשו"ע וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה[25] ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור הנגלה ואור הנסתר, הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - יחידה שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה[26].
את הסבר זה אמר הרבי[17] להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).
באחד מביאורי הרבי[27] על השם הוא חילק בין אורי - אור עצמי, למאיר - אור להאיר.
באחד הפעמים התבטא הרבי[28], שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של החסידים. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות.
אביו של הרבי ר' לוי יצחק[29] מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור.
זלמן[עריכה | עריכת קוד מקור]
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי[30] ובלשון תרגום"[29] של השם שניאור, דהיינו לועזי[31]. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן[32].
הרבי מפרש[33] ש'זלמן' אותיות 'לזמן'[34] שהוא קשור לעולם מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת זמן דווקא[35] ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה[36]. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור[17].
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם אור אין סוף.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ גזירות אשכנז וצרפת עמוד כ.
- ↑ יותר ממאה שנה קודם לידתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את מקור השם לבנו.
- ↑ רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא.
- ↑ שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.
- ↑ היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.
- ↑ נולד בערך בשנת ה'ת"ק.
- ↑ ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.
- ↑ החתם סופר מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו מאיר והאם רצתה לקרותו בשם אביה יאיר ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"
- ↑ בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.
- ↑ ראה תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.
- ↑ וכן כתב בספר נחלת שבעה סימן מו
- ↑ סה"מ י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח. ועוד.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.
- ↑ לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ' 134.
- ↑ שעהיוה"א בתחלתו.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.
- ↑ 17.0 17.1 17.2 לקו"ש חכ"א עמ' 273.
- ↑ תלמיד הבעש"ט והמגיד ממזריץ'. לקריאה על תולדותיו בספר שם ושארית.
- ↑ בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.
- ↑ הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.
- ↑ כמו שניאור שפירושו שני אור.
- ↑ לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ בר"ה תק"ז
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 37.
- ↑ הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.
- ↑ לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ רשימות חוברת א
- ↑ לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.
- ↑ 29.0 29.1 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
- ↑ ראה בספר נחלת שבעה סימן מו
- ↑ מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.
- ↑ ראה בקובץ מעיינות החסידות, ב"ב תשנ"ב, קובץ ד, עמ' סג ואילך.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.
- ↑ מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.