שניאור (שם): הבדלים בין גרסאות בדף

'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]].

מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} מובא במהרש"ל שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני<ref>נולד בערך בשנת ה'ת"ק.</ref> "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור."{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}.

לדעה נוספת מקור השם הוא לא מרבי מנחם הציוני אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הבהרה|מי אומר את זה? (בדגש על המשפט האחרון)}}.

אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכרת רק הדעה הראשונה{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח].}}.

המקור הקדום המתועד עד כה לשם שניאור קיים ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב על ידי גדולי ישראל מהעיר איוורא שבצפון צרפת, ובראשם עמדו שלושה תלמידי חכמים בניו של רבי '''שניאור''': רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא. הם פעלו וכתבו לערך בשנת בשנת ד'תתק"צ<ref>יותר ממאה שנה קודם לדתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את שהשם התחדש על בנו.</ref>, וכתבו ביאורים על הגמרא ומתוכם שולבו בפירוש [[התוספות]] וחלקים ממנו מובא ב[[שיטה מקובצת]].

השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים  

שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.}}.

השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.

כשהגיעו כתבי ה[[תניא]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל{{הערה|1=תלמיד [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריץ']]. לקריאה על תולדותיו בספר [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=29141 שם ושארית].}} אמר{{הערה|בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.}}: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' [[אור]]. [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]]. [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]]. גליא וסתים כו'".

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.  

את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).

השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא כינוי ולשון תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}.

[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}.