שינויים

'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].

כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהוהעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.

כשהגיע הרבי הביתה, ראה וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.

השניים ערכו רשימה של חפצים אודותם אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:

"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אלי אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב וליפותולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".

במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עברה עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].