שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

שניאור זלמן סלונים (עריכה)

גרסה מ־20:25, 14 במרץ 2023

נוספו 1,609 בתים , 14 במרץ 2023

←‏משפחתו

חזותיקוד ויקי

להתראות

30,786

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''שניאור זלמן סלונים''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].
+[[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]]
+הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]].
-הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]].
+==תולדות חיים==
+נולד בחודש אדר [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].
-בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושב בליובאוויטש|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.
+הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}.
-ב[[חורף]] [[תרמ"ו]] ב"[[מסע יאלטא]]", לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב שניאור המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות.
+ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
 ==בארץ ישראל==
+לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
+בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
-לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
+נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
-בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-[[תל אביב]] במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
+==משפחתו==
+* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]]
+* בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים
+* בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית
-נפטר ב[[י"א אלול תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
+==קישורים חיצוניים==
+*דב לבנון, '[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/273808177354.html נכדו של הרש"ב]', מתוך [[שבועון בית משיח]].
+* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]].
-[[קטגוריה:בית רבי]]
+{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|סלונים שניאור זלמן]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלונים שניאור זלמן]]
+{{מיון רגיל:סלונים, שניאור זלמן}}
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ב]]
+[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]