דבר מלכות כי תשא

"	נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל.	"
– אות ז'

דבר מלכות כי תשא הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי בלילות ג', ד', ה' וערב שבת קודש יום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד-י"ח אדר ראשון תשנ"ב.

השיחה עוסקת במהותה של פרשת כי תשא וחטא העגל. הרבי מבאר כיצד נקודות השיא שבפרשה, נתינת לוחות ראשונות ואחרונות, גילוי כבודו של הקב"ה למשה וי"ג מדות הרחמים, וקירון עור פניו. כל אלו יחד עם חטא העגל שבתווך הם חלק מסיפור אחד שלם שכותרתו היא "כי תשא את ראש בני ישראל", נשיאת ראש ועליית בני ישראל, עד לעליה האמיתית והנצחית של הגאולה השלימה.

מעשה העגל מואר באור מיוחד של "נורא עלילה על בני אדם". בני ישראל אינם שייכים לחטא, הקב"ה הוא זה שסובב את הסיבות לחטא ותכנן ירידה חיצונית וזמנית, בכדי להגיע לעליה הגדולה שלאחר מכן.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

שיחה זו היא בין השיחות האחרונות שנאמרו והוגהו על ידי הרבי (לאחר שיחה זו הגיה הרבי שיחה נוספת מש"פ תצווה, ובתחילת השבוע שלאחר מכן הגיה את הראשי-דברים של שיחות ש"פ ויקהל). יומיים לאחר שבת פרשת ויקהל התרחש האירוע של ז"ך אדר ראשון, ומאז לא זכינו, לעת עתה, לשיחות מוגהות נוספות.

כידוע הרבי הבהיר הכל ("דער רבי האט אלץ באווארנען") והכין אותנו לתקופה זו בשיחותיו בכלל ובשיחות מהתקופה האחרונה בפרט.

ואכן ישנם כמה וכמה ענינים מופלאים בשיחות של הרבי מאותה תקופה, שחסידים פירשו אותם כרומזים לתקופה שמז"ך אדר ואילך. בשיחה זו בסעיף ז', ישנם ביטויים מיוחדים אודות הירידה שנעשית לשעה קלה ולמראה עיניים, "רגע קטן עזבתיך". וכן בסעיף יו"ד אודות המסווה שעל פני משה, ואשר לאמיתו של דבר בני ישראל אינם זקוקים למסווה ויכולים לראות את פניו כפי שאכן יהיה בגאולה השלימה.

תוכן השיחה

הרבי הסביר בשיחה, שהסיבה שחטא העגל והלוחות האחרונות נכתבו בפרשה כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, וזאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות.

הדבר גם מתקשר עם המשך הפרשה שמדבר על שלושת הרגלים, חג הפסח מסמל את העבודה מלמעלה למטה, שבועות את העבודה מלטה למעלה, וסוכות את השלימות.

הרבי הוסיף בשיחה ששלושת השלבים האלו ישנם אצל כל יהודי, בבוקר שיהודי קם ואומר מודה אני הדבר מבטא אצלו את העלייה, לאחר מכן כשהאדם מתעסק עם העולם הדבר נראה כירידה, ובערב שהאדם מתפלל מעריב ואומר בקריאת שמע שעל המיטה "בידך אפקיד רוחי" הדבר מסמל את השלימות שנוצרה כתוצאה מהירידה. הכוח לפעול את שלושת השלבים מגיע ממשה רבינו שבדור, נשיא הדור - הרבי.

קישורים חיצוניים

• השיחה: לשון הקודש  •  בלתי מוגה  •  אידיש.
• סיכום: סיכום  •  הוראות ונקודות.