שינויים

ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב. היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיוזידיטשוב.

את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו היה בנו של רבי אלכסנדר סענדערסנדר, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ'רב בזידיטשוב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפיראהירש אייכנשטיין]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור ב[[משה צבי גוטרמןעיירה]] מסווראןפינטשוב שם כיהן חמיו, רבי ישעיה מפשדבורזאברהם מרדכי, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינובכרב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודומאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, אחי אביוקומרנו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]בה חי עד סוף ימיו.

== רבי יצחק אייזיק במשנת חב"ד ==באת תורתו קיבל מרבי [[ספריעקב יצחק הורוביץ מלובלין]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב , רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי יצחק אייזיק: משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה"מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה, רבי [[תפיליןאברהם יהושע העשיל מאפטא]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר, דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים"ז בעל ה, רבי [[תניאצבי אלימלך שפירא]]'''מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, שהקדוש הזה רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה מדקדק מאד בכל מצוהדודו, שיהיה בלי פקפוק כללאחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. והם פוטרינוק לחזקהתפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב.רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].

ומספר בעל [[עשר]] קדושות: == רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] ד ==בספרו כתם אופיר על [[חסיד]מגילת אסתר] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (כותב רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים : "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[גאוןתפילין]] ה) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''הגאון הקדוש [[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינואדמו"ר הזקן|מוהר"ז]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי"ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]])'', והשיב לושהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ושיהיה בלי פקפוק כלל. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]והם פוטרינוק לחזק"." מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הוא גילה סודות מן החדר"}}

בספרו "שולחן הטהור" (או"ח, סימן סו, זר זהב, ס"ק ב) הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "גיבור חזק, נר ישראל המאיר לארץ".  ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא'(כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים". מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'{{הערה|מפי הרב [[שמואל הלפרין]], הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}. [[אדמו"ר הריי"צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיניזקני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] החומש '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים החסידים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]]הספר, והניתו והניחו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]]בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]הקבלה. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]]הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.{{הערה|מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.}}. יחד עם זאת, בסעודת ליל ב' דחג השבועות תשכ"ז כשהרש"ג אמר שבליובאוויטש החזיקו מהאדמו"ר מקומרנא, אמר הרבי שפעם הביאו לרבי הרש"ב את ספרו של האדמו"ר מקומרנא והרבי הרש"ב עיין בו, וכשהגיע למקום שבו האדמו"ר מקומרנא אומר היפך מדברי אדמו"ר הזקן - הוציא את הספר מחדרו. הרבי הוסיף שאצל הרבי הריי"צ היו מונחים ספרי האדמו"ר מקומרנא במדפים הנמוכים בספרייה (המלך במסיבו, חלק א, עמ' קעא). ר' איצ'ה מתמיד סיפר שהרבי הרש"ב עשה מאמצים להשיג את ספרי האדמו"ר מקומרנא, וכשהגיעו לידו למד בהם בכל יום משך זמן די רב. אך פעם הגיע למקום שבו חולק האדמו"ר מקומרנא על אדמו"ר הזקן, ואז סגר הרבי הרש"ב את הספר ויותר לא עיין בו (מעדות הרב יעקב יהושע לאופר ששמע מבנו של ר' איצ'ה, ששמע מאביו. המלך במסיבו, חלק ב, עמ' רנח).  בסוף סידור תהלת ה' בהקדמה ל[[הצמח צדקמשניות]] שאומר אבל, מובא ציטוט מהאדמו"ר מקומרנא. רבי [[זצ"ללוי יצחק שניאורסון]] כל ימיומצטט את האדמו"ר מקומרנא לפרקים בכתביו.

את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]]המסורה.* '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרילתרי"ג מצוות]] על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).

* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי קבלת [[קבלת האר"י]] ו[[הבעשוהבעש"ט]].

* '''אדם ישר''' - תפלות תפילות להנצל ממגפה

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובב[[הלכהתורת הנגלה]]ובהלכה, והם:

* '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.

בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יוהיו"דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי [[נשמה|נשמות ]] (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על [[הבעש"ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

{{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשויבזידיטשוב]]

[[קטגוריה:רבנים מקובלים]]