שינויים

[[קובץ:הרבי עולה לתורה תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עולה לתורה בבית המדרש ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]] (, [[פורים]] [[תשמ"ט]]]]'''עלייה לתורה''' הינה חלק ממעמד [[קריאת התורה]] בו העולה נקרא לברך על ה[[ספר תורה]] ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שה[[בעל קורא]] קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.

בשבת ב[[שבת]] רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.

;זמני העליההעלייה*חתן [[בר מצווה]] צריך לעלות בפעם הראשונה בתפילת ב[[תפילת מנחה ]] של שבת {{הערה|היות וזהו זמן רצון מיוחד}}, או בימי שני וחמישי.* ב[[שיחה|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני [[יום הולדת]], וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.*המנהג הוא כי [[אופרופעניש|חתן לפני חתונתו עולה לתורה]].*בשונה מקהילות אחרות, הרבי שולל את המנהג שחתן ה[[בר מצווה]] קורא בעצמו את העלייה בה הוא מתכבד וזאת בכדי שלא להשקיע בדברים חסרי משמעות ובכך לעמעם את ההכנות הרוחניות הנדרשות ממנו.

;העלייה לתורה עצמה*בשונה מקהילות אחרותכאשר אדם שומע שקראו בשמו לעלות לתורה, מזדרז להגיע לבימת הקריאה, והולך בדרך הקצרה ביותר ומזדרז בהליכתו.*לפני הברכה, מנשקים את מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את המילים בתחילת הקריאה, בסופה, ושוב בתחילתה.*הרבי שולל מברך על הספר כשהוא סגור, ראשו מוטה מעט הצידה, מגביה את המנהג שחתן הבר מצווה עצי החיים קודם הברכה (באופן שעץ החיים הימני מעל השמאלי מעט), ואומר "ברכו את ה' המבורך".*בזמן הקריאה העולה לתורה קורא בעצמו בלחש יחד עם הבעל קורא, ואוחז את העץ החיים הימני בידו הימנית.*בסיום העלייה, מנשקים את העליה בה הוא מתכבד וזאת בכדי שלא להשקיע בדברים חסרי משמעות ובכך לעמעם מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את ההכנות הרוחניות הנדרשות ממנוהמילים בסיום הקריאה, בתחילתה, ושוב בסיומה.*לאחר העלייה נותרים לעמוד עד סיום הקריאה הבאה, ויורדים מהבימה בדרך הארוכה בין גברא לגברא. ;סיום הקריאה*בעת הקדיש בסיום הקריאה, מקפידים להצמיד את האבנט של הספר תורה מצידו הימני ולכסות את הספר*לפני הגבהת הספר, מנשקים את העמודים אותם מגביהים (לפחות שלושה עמודים)*לאחר ההגבהה מחזירים את הספר לבימה, גוללים אותו, ורק לאחר מכן מתיישבים ועוטפים אותו באבנט ובמעיל{{הערה|בשונה ממנהג אשכנז שמתיישבים עם הספר הפתוח, ורק לאחר מכן גוללים.}}

על פי ההלכה, העליה העלייה החשובה ביותר היא העליה העלייה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה שהעלייה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה העלייה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה העלייה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה העלייה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].

גם בשבת ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה העלייה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה העלייה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה העלייה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה ]] והחסידות, העליה העלייה החשובה ביותר היא העליה העלייה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה ]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה העלייה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק ]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד|חסד ]] [[ספירת הגבורה|גבורה ]] תפארת נצח והוד). ==ראו גם==*[[אויפרופעניש (שבת חתן)]]