פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מ[[קראון הייטס]] שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק [[שלום בער גנזבורג]] ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.}}.
בתקופה שישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] הייתה נתונה בחובות גדולים ונהלתה והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עיודוד עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?}}{{הערה|הרב הבלין ב[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdfראיון לעלון 'הסיפור שלי']}}.
בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מ[[אנ"ש]] שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: {{ציטוטון|כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45}}.
ב[[ערב יום כיפור]] [[תנש"א]] כתב הרבי לרב [[מנחם מענדל גרונר]] , במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], (התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון"{{הערה|במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון}}), האם אכן זה לרצונו של הרבי וכתב כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): {{ציטוטון|כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה}}{{הערה|מפי הרב מנחם מענדל גרונר}}.
עם זאת במענה מקיץ [[תש"נ]] בקשר לשליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שהיו שרצו [[השגת גבול|להשיג את גבולו]] כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: {{ציטוטון|זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ '''ותו לא!!'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129}}.
3,765

עריכות