ספר הערכים - חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "חודש אלול " ב־"חודש אלול ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קובץ|ספר הערכים}} | |||
'''ספר הערכים - חב"ד''' היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת [[חסידות חב"ד]] על פי כתבי [[אדמו"רי חב"ד]] הנערכת על ידי הרב | '''ספר הערכים - חב"ד''' היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת [[חסידות חב"ד]] על פי כתבי [[אדמו"רי חב"ד]] הנערכת על ידי הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], ומספר אברכים. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הסדרה החלקית שמונה כרכים אותם ערך הרב [[יואל כהן]]. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תשי"ד]] הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז"ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו. | בשנת [[תשי"ד]] הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז"ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו. | ||
המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[שלום דובער ליפסקר]] | המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שהחל לעבוד באנציקלופדיה בשנת [[תשכ"ה]]{{הערה|ראה [[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ה מענה פח}}, ולהם סייע גם הרב [[אייזיק שווי]] ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה. | ||
===חשיבותה ושמה=== | ===חשיבותה ושמה=== | ||
הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה: | הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה: | ||
{{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים | {{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים ב[[תורת הנגלה]] על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת [[הקבלה]] כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. | ||
ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות | ומתאים לשיטת [[חסידות חב"ד]] שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד ל[[אדמו"ר האמצעי]] שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. | ||
הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני | הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות. | ||
ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..}}. | ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..}}. | ||
שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת | שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת העשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נידחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד". | ||
===ההוצאה לאור=== | ===ההוצאה לאור=== | ||
ב[[חודש אלול]] [[תש"כ]] דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ"ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט | ב[[חודש אלול]] [[תש"כ]] דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ"ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]] בצורה המתאימה לספר [[הגהה|יגיה]] אותה כמבוא. | ||
עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק ב[[חודש חשון]] [[תשל"א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}. | עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק ב[[חודש חשון]] [[תשל"א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}. | ||
הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תשל"א]] והספר | הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תשל"א]] והספר התשיעי יצא לאור בשנת תשע"ט. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים. | ||
שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי [[קבלה]] ותורת חסידות חב"ד. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין. | שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי [[קבלה]] ותורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה| כרכים אלו מתייחדים בכך שבהם ביאורים רבים מתורתו של אביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]]}}. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין{{הערה| לאחר פטירת הרב כהן הוציאה לאור קה"ת תדפיס מכרך זה, לעילוי נשמתו}}. הספר התשיעי מוקדש כולו לערך "אחדות השם". | ||
אופן העריכה בשנים האחרונות היה שאת הערכים היה כותב הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]], ועל על הערכים היה עובר ומגיה הרב יואל כהן. | |||
לאחר פטירת הרב כהן, העורך העיקרי הינו הרב חריטונוב ויחד איתו עובדים על הספר מספר אברכים{{מקור}}. | |||
== סגנון האנציקלופדיה == | == סגנון האנציקלופדיה == | ||
ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר | {{שכתוב|פסקה=כן}} | ||
ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הכולל ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ב[[חסידות]] וב[[קבלה]] למקום אחד, ערוכה ומסודרת בשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה. | |||
העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו. | העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו. | ||
שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע: | כפי שכותב מנחם ברונפמן במאמרו, שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע: | ||
*המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו. | *המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו. | ||
| שורה 47: | שורה 51: | ||
ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]: | ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]: | ||
{{ציטוטון|... פשוט שלא | {{ציטוטון|... פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..}}. | ||
בכרך הראשון סגנון הספר מותאם בעיקר עבור בעלי ידע מוקדם ב[[תורת החסידות]], אך בכרכים הבאים שינו העורכים במעט את הסגנון והפשיטו יותר את הביאורים{{הערה|ראו גם ב[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=84518 מכתבו של הרב שלמה יוסף זוין אל הרבי]}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 54: | שורה 60: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[אסף פרומר]], ' | *[[אסף פרומר]], '''קונטרס ענינה של תורת החסידות''' - סקירה לרגל יובל שנים, [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון 38 | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 63: | שורה 69: | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&pgnum=1 ספר הערכים כרך ה'] | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&pgnum=1 ספר הערכים כרך ה'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&pgnum=1 ספר הערכים כרך ו'] | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&pgnum=1 ספר הערכים כרך ו'] | ||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/hit407.htm ספר הערכים חב"ד], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גליון תז | |||
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו? - סקירה מקיפה], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר] | |||
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/rebyoel/ ראיון עומק עם ר' יואל כהן לרגל הדפסת הכרך התשיעי של הסדרה]''', בתוך 'עלי ספר' | |||
*{{קישור חבד און ליין|94004|חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על "ספר הערכים"||ה' טבת תשע"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|94004|חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על "ספר הערכים"||ה' טבת תשע"ו}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 מענות הרבי ומסמכי עבודה בקשר לספר הערכים שהדפסתו נוהלה בידי ה'ועד להפצת שיחות']''' {{חב"ד אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | [[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ספרי הרב יואל כהן]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:00, 20 בפברואר 2023
ספר הערכים - חב"ד היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת חסידות חב"ד על פי כתבי אדמו"רי חב"ד הנערכת על ידי הרב שלום חריטונוב, ומספר אברכים. נכון לשנת תש"פ מונה הסדרה החלקית שמונה כרכים אותם ערך הרב יואל כהן.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רקע כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של מדינת ישראל, החלו בשנת תשי"ב נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי בשואה.
מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות.
בשנת תשי"ד הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר שז"ר שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו.
המלאכה הוטלה על ר' יואל כהן, אליו צורף ר' חיים שלום דובער ליפסקר שהחל לעבוד באנציקלופדיה בשנת תשכ"ה[1], ולהם סייע גם הרב אייזיק שווי ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה.
חשיבותה ושמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב שלמה יוסף זוין את נחיצותה:
"... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד לאדמו"ר האמצעי שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות. ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..".
שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת העשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נידחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד".
ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אלול תש"כ דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת תשכ"ט כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ו בצורה המתאימה לספר יגיה אותה כמבוא.
עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק בחודש חשון תשל"א סיים הרבי את הגהתם[2].
הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א והספר התשיעי יצא לאור בשנת תשע"ט. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים.
שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי קבלה ותורת חסידות חב"ד[3]. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין[4]. הספר התשיעי מוקדש כולו לערך "אחדות השם".
אופן העריכה בשנים האחרונות היה שאת הערכים היה כותב הרב שלום חריטונוב, ועל על הערכים היה עובר ומגיה הרב יואל כהן.
לאחר פטירת הרב כהן, העורך העיקרי הינו הרב חריטונוב ויחד איתו עובדים על הספר מספר אברכים[דרוש מקור].
סגנון האנציקלופדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו.
ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הכולל ביאורי רבותינו נשיאינו ור' לוי יצחק שניאורסון בחסידות ובקבלה למקום אחד, ערוכה ומסודרת בשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.
העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.
כפי שכותב מנחם ברונפמן במאמרו, שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:
- המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.
- סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל "החומר" בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.
- איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של חסידות חב"ד, מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו"רי חב"ד.
ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך האנציקלופדיה התלמודית רבי שלמה יוסף זווין: "... פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..".
בכרך הראשון סגנון הספר מותאם בעיקר עבור בעלי ידע מוקדם בתורת החסידות, אך בכרכים הבאים שינו העורכים במעט את הסגנון והפשיטו יותר את הביאורים[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הערכים כרך א'
- ספר הערכים כרך ב'
- ספר הערכים כרך ג'
- ספר הערכים כרך ד'
- ספר הערכים כרך ה'
- ספר הערכים כרך ו'
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ספר הערכים חב"ד, בתוך התקשרות גליון תז
- מנחם ברונפמן, מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו? - סקירה מקיפה, באתר עלי ספר
- מנחם ברונפמן, ראיון עומק עם ר' יואל כהן לרגל הדפסת הכרך התשיעי של הסדרה, בתוך 'עלי ספר'
- חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על "ספר הערכים" - באתר
ה' טבת תשע"ו - מענות הרבי ומסמכי עבודה בקשר לספר הערכים שהדפסתו נוהלה בידי ה'ועד להפצת שיחות'
הערות שוליים
- ↑ ראה ליקוט מענות קודש תשכ"ה מענה פח
- ↑ במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.
- ↑ כרכים אלו מתייחדים בכך שבהם ביאורים רבים מתורתו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק
- ↑ לאחר פטירת הרב כהן הוציאה לאור קה"ת תדפיס מכרך זה, לעילוי נשמתו
- ↑ ראו גם במכתבו של הרב שלמה יוסף זוין אל הרבי