אחי תמימים חלם: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "בשנת תרצ"ו הוקמה ישיבת אחי תמימים בעיר חלם כסניף לישיבת תו"ת ווארשא ונסגרה בשנות המלמחה. ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת ''''אחי תמימים חלם'''', הייתה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]] שהוקמה בעיר חלם. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה. | |||
==תולדות הישיבה== | == תולדות הישיבה == | ||
בעיר | בעיר חלם התגוררו רבים מבוגרי ישיבות תומכי תמימים ב[[ורשה]] ו[[אטוואצק]] שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים ב[[חסידות]]. | ||
ב[[חג הפסח]] [[תרצ"ו]] התקיימה [[התוועדות]] בביתו של ה[[תמים]] משה ברעלאנד מתושבי חלם, אז הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר. באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה התמים יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה התמים [[אברהם יצחק קורנבליט]]. | |||
לאחר חג הפסח שלחו | לאחר חג הפסח שלחו ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] דו"ח על הקמת הישיבה, והרבי השיב כי הוא קיבל את הבשורה בשמחה גדולה, ובירכם להצלחה. | ||
שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם. | שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם. | ||
הישיבה סונפה לתומכי תמימים בורשא ואטוואצק, ונפתחה בשתי כיתות. בקיץ מנתה הישיבה כ-40 בחורים, רובם מהעיר חלם וחלקם מערי השדה. | |||
בזמן המלחמה פעל [[הרבי הריי"צ]] להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים, וכחלק מהמאמצים כיסו את חובות הישיבה בחלם והעבירו חלק מהתמימים יחד עם תמימים מישיבות אחרות, לתומכי תמימים בוילנה וחלק אחר עבר ל[[ארצות הברית]]. התמימים שעברו ל[[ארצות הברית]] ניצלו, אך חלקם הגדול נספה בשואה. | |||
== צוות הישיבה == | |||
=== הצוות הרוחני === | |||
בשנה הראשונה היה ה[[ר"מ]] של שיעור א' היה התמים אברהם גולדמן והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס מעלער, שאחר כך ייסד את הישיבה ב[[תומכי תמימים לענטשנא]]. | |||
בשנה השניה היה הר"מ של שיעור א' התמים שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס קליין{{הערה|במהלך השנים היו שלוש תקופות בהם לא היה בחלם, ואת מקומו החליפו התמימים מאיר גלזמן, יעקב פלוקינפלד ושלמה שטיין.}}. | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] | === הצוות הגשמי === | ||
תלמידי הישיבה שהיו גרים בעיר היו אוכלים וישנים בביתם, אך לתלמידים מערי השדה דאגה הצוות הגשמי של הישיבה. התלמידים אכלו "[[ימים]]" אצל בעלי בתים בעיר. | |||
בראש הצוות הגשמי שימש ר' זאב ליברמן, שהיה אחראי גם להשגת התקציב השוטף. רבים מבני העיר היו מקציבים כסף חודשי לטובת הישיבה. כספים נוספים היו מקבלים מישיבת תומכי תמימים המרכזית באטוואצק. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ח]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באירופה|ח]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בפולין]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:03, 12 בפברואר 2023
ישיבת 'אחי תמימים חלם', הייתה סניף של ישיבת תומכי תמימים בפולין שהוקמה בעיר חלם. במלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר חלם התגוררו רבים מבוגרי ישיבות תומכי תמימים בורשה ואטוואצק שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים בחסידות.
בחג הפסח תרצ"ו התקיימה התוועדות בביתו של התמים משה ברעלאנד מתושבי חלם, אז הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר. באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה התמים יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה התמים אברהם יצחק קורנבליט.
לאחר חג הפסח שלחו לרבי הריי"צ דו"ח על הקמת הישיבה, והרבי השיב כי הוא קיבל את הבשורה בשמחה גדולה, ובירכם להצלחה. שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.
הישיבה סונפה לתומכי תמימים בורשא ואטוואצק, ונפתחה בשתי כיתות. בקיץ מנתה הישיבה כ-40 בחורים, רובם מהעיר חלם וחלקם מערי השדה.
בזמן המלחמה פעל הרבי הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים, וכחלק מהמאמצים כיסו את חובות הישיבה בחלם והעבירו חלק מהתמימים יחד עם תמימים מישיבות אחרות, לתומכי תמימים בוילנה וחלק אחר עבר לארצות הברית. התמימים שעברו לארצות הברית ניצלו, אך חלקם הגדול נספה בשואה.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצוות הרוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה הראשונה היה הר"מ של שיעור א' היה התמים אברהם גולדמן והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס מעלער, שאחר כך ייסד את הישיבה בתומכי תמימים לענטשנא.
בשנה השניה היה הר"מ של שיעור א' התמים שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס קליין[1].
הצוות הגשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמידי הישיבה שהיו גרים בעיר היו אוכלים וישנים בביתם, אך לתלמידים מערי השדה דאגה הצוות הגשמי של הישיבה. התלמידים אכלו "ימים" אצל בעלי בתים בעיר.
בראש הצוות הגשמי שימש ר' זאב ליברמן, שהיה אחראי גם להשגת התקציב השוטף. רבים מבני העיר היו מקציבים כסף חודשי לטובת הישיבה. כספים נוספים היו מקבלים מישיבת תומכי תמימים המרכזית באטוואצק.
הערות שוליים
- ↑ במהלך השנים היו שלוש תקופות בהם לא היה בחלם, ואת מקומו החליפו התמימים מאיר גלזמן, יעקב פלוקינפלד ושלמה שטיין.