368
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רב האי גאון (ד'תרצ"ט - ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של [[רב שרירא גאון]]. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות. | רב האי גאון (ד'תרצ"ט - ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של [[רב שרירא גאון]]. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות. | ||
==ייחוסו== | ==ייחוסו== | ||
רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, בן אחר בן | רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, בן אחר בן ל[[דוד המלך]] (וממנו יצא [[הרבי]]), אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, רישי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. | ||
{{ | {{שלשלת יחוס המשיח}} | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
בצעירותו היה | בצעירותו היה מקורב לראש הישיבה רב אהרן גאון {{הערה| ראו ספר האשכול הלכות בעל קרי דף ג עמוד ב}}. וכשגדל ואביו נהייה לראש הישיבה סייע לאביו בהנהלתה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האי בנהאינו". בשנת ד'תשמ"ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא {{הערה| ישנן תשובות רבות ששניהם חתומים עליהן יחד.}}, אביו הקשיש. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בשנת ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים. | ||
==ההלשנה== | ==ההלשנה== | ||
בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו | בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו הקראים על רב שרירא ורב האי לפני הח'ליף אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ), ועוד. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושאלות ותשובות. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות בריגול. הח'ליף ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנתו. | ||
==מותו== | ==מותו== | ||
רב האי | רב האי נפטר כשהוא זקן ושׂבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח. על פטירתו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול: | ||
{{ציטוט| ''' בְּכוּ עַמִי וְחִגְרוּ שַׂק וְחֶבֶל | {{ציטוט| ''' בְּכוּ עַמִי וְחִגְרוּ שַׂק וְחֶבֶל | ||
וְשִׁבְרוּ כָל כְּלֵי כִנּוֹר וְנֵבֶל | וְשִׁבְרוּ כָל כְּלֵי כִנּוֹר וְנֵבֶל | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הֲלָאָרוֹן אֲשֶׁר נִגְנַז בְּצִיּוֹן – | הֲלָאָרוֹן אֲשֶׁר נִגְנַז בְּצִיּוֹן – | ||
וְאִם לָזֶה אֲשֶׁר נִגְנַז בְּבָבֶל? '''}} | וְאִם לָזֶה אֲשֶׁר נִגְנַז בְּבָבֶל? '''}} | ||
עם | עם פטירתו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים: | ||
{{ציטוט| ''' נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) – | {{ציטוט| '''נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) – הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה '''}} | ||
הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה '''} | |||
ובלשון הנגיד: | ובלשון הנגיד: | ||
{{ציטוט| '''נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא '''}} | {{ציטוט| '''נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא '''}} | ||
על פי | על פי דעות מסוימות נקבר בבית העלמין העתיק בצפת סמוך למערת הינוקא, לעומת זאת קיימות מספר דעות נוספות האומרות שנקבר בהר סיני או בבבל. | ||
==גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא== | ==גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא== | ||
ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות. | ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם. | רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם. | ||
רב האי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה) | רב האי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה". [[הרמב"ם]] הגדיר אותו "אחרון הגאונים בזמן וראשון שבהם לחשיבות". | ||
בעל ספר האשכול כתב עליו: "ודברי רב האי גאון ז"ל גדולים בכל מקום ואין להוסיף עליהם" {{הערה| ספר האשכול הל' ציצית דה ונשאל עוד, (פה).}}. | בעל ספר האשכול - הראב"ד השני - כתב עליו: "ודברי רב האי גאון ז"ל גדולים בכל מקום ואין להוסיף עליהם" {{הערה| ספר האשכול הל' ציצית דה ונשאל עוד, (פה).}}. | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם. | עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
* פירוש לתלמוד {{הערה| (אלינו הגיע הפירוש למסכתות ברכות, שבת, עירובין, חגיגה, כתובות, בבא בתרא, עבודה זרה ועוד).}} | * פירוש לתלמוד {{הערה| (אלינו הגיע הפירוש למסכתות ברכות, שבת, עירובין, חגיגה, כתובות, בבא בתרא, עבודה זרה ועוד).}} | ||
* "משפטי שבועות". | * "משפטי שבועות". | ||
* "ספר המקח והממכר" | * "ספר המקח והממכר" | ||
* "ספר המשכון". | * "ספר המשכון". | ||
* "ספר משפט התנאים". | * "ספר משפט התנאים". | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
* ספר בניקוד לשון הקודש. | * ספר בניקוד לשון הקודש. | ||
* סידור תפילות | * סידור תפילות | ||
ועוד. | ועוד. | ||
משיריו: | משיריו: | ||
| שורה 87: | שורה 85: | ||
* חכמי קאבס | * חכמי קאבס | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||