שינויים

== בתורה ==

{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

== תוכנה ==

== במפרשים ==

למה נאמר הַכִּנָּם ולא הַכִנִּים? האבן עזרא מסביר{{הערה|שם, פסוק י"ג.}} שזה כמו שנאמר: 'ותעל הצפרדע', ביחיד ולא ברבים, והכוונה ותהי הכינה. מלשון שם השורש. ה[[רשב"ם]] סובר גם כן ככה, רק שהוא מוסיף שהמם שבמקום ההא היא כמו המילה ריקם ולא ריקה.

רש"י{{הערה|רש"י פרק ח' פסוק י"ד.}} מסביר כי טעם הדבר שהמכשפים לא הצליחו לברוא כינים, הוא היות ואין באפשרותם של המכשפים לשלוט על בריאה שהיא פחותה משעורה. העדר היכולת הביאה להם את ההכרה ש'אֶצְבַּע אֱלֹקים הִוא'. ולכן הודו גם במכות האחרות שכן הצליחו לחקות שאף הם מאת ה'.{{הערה|הרבי, [http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/13.htm אגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים פסקה "ויאמרו החרטומים"] (בשם אגדת זבח פסח).}} מכה זו היוותה שלב נוסף בהכרה של המצרים במציאות ועליונות ה' על הבריאה.{{הערה|אם זאת עדיין לא היה בשלמות היות ונעשתה באמצעות [[אהרן הכהן]] ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/3/1/31.htm ראה לקוטי שיחות חלק לו עמוד 31].)}}

== בחסידות ==

[[קטגוריה:יציאת מצרים]]