פרשת בא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:40, 27 בינואר 2023

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת בּא היא הפרשה השלישית בספר שמות (מפרק י' פסוק א' עד פרק י"ג פסוק ט"ז).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בשבוע שעבר קראנו את פרשת וארא בה סופר על שבעת המכות הראשונות שה' הכה את מצרים אך פרעה עדיין סירב לשלח את עם ישראל מעבדותם ארוכת השנים. השבוע אנו קוראים את פרשת בא בה ממשיכות המכות לנחות על מצרים.

ראשון - משה ואהרן הולכים שוב לפרעה בשליחותו של הקב"ה ושואלים אותו עד מתי ימשיך לסרב לתת לבני ישראל לצאת? הם ממשיכים באמרם שאם הוא לא יסכים תגיע מכת ארבה שתאכל את כל מה שעדיין נותר בשדות ועל העצים אחרי מכת ברד. לאחר מכן הם עוזבים את הארמון ועבדי פרעה מפצירים בו להתרכך ולתת לבני ישראל לעזוב. מבחינתם הם עברו מספיק ולא רוצים לסבול עוד. משה ואהרן נקראים בחזרה אל פרעה שמציע להם לצאת ממצרים לעבוד את ה' לשלושה ימים אך להותיר את הילדים במצרים. משהו ואהרן מסרבים להצעה ועוזבים שוב.

שני - מתחילה מכת ארבה. כמות עצומה של 'ארבה' מגיעה למצרים, מעולם לא היה דבר כזה. הם מחסלים כל דבר מאכל שנותר מהברד. לאחר מכן מגיעה מכת חושך. החושך כבד כל כך עד שניתן למששו בידיים. כל אחד קפא בתנוחה בה היה כאשר התחיל החושך. מי שעמד - נותר לעמוד. מי שישב - נותר לשבת. רש"י מציין שאחת הסיבות לחושך היה כדי להרוג את כל היהודים שלא רצו לצאת ממצרים, דבר שהקב"ה לא רצה לעשות בגלוי כדי שלא לבייש את בני ישראל. המעניין הוא שבגאולת מצרים, אלו שלא רצו לצאת - מתו במכת חושך, אך בגאולה העתידה ייצאו כל בני ישראל כמו שכתוב "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל".

שלישי - אחרי ימי החושך הקשים, פרעה קורא למשה שוב, אך ה' מכביד את לבו ולבסוף הוא מגרש את משה פעם נוספת מבלי לתת לבני ישראל לעזוב. הוא מזהיר את משה כי זאת הפעם האחרונה בה הוא יראה אותו - מה שאכן התרחש במציאות. ה' אומר למשה כי נותרה מכה אחת אחרונה אותה יביא על המצריים ואז יצאו ממצרים. בתור הכנה למכת בכורות, נצטוו כל היהודים לבקש משכניהם המצריים בהשאלה כלי כסף וכלי זהב ושמלות, וה' גרם שהמצריים יסכימו לכך בחפץ לב.

רביעי- משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמהות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה: עליהם לקדש את החודש על פי ראיית מולד הירח, כאשר החודש הראשון בשנה הוא חודש ניסן. כמו כן הם מצווים לקחת שה עבור קרבן פסח וכן הציווי לאכול מצה והאיסור לאכול חמץ בפסח. היהודים לקחו את השה לבתיהם ארבעה ימים קודם לזמן שחיטתו. הסיבה לכך הייתה על מנת שהמצריים יראו אותם עסוקים בכך וישאלו: עבור מה אתם לוקחים שה? היהודים ענו שהם עומדים לשחוט אותם, דבר שהיה כרוך בהרבה אומץ כיון שהשה היה העבודה זרה במצרים. העבודה שבני ישראל לא פחדו מהסכנה ועשו את הציווי של ה', הייתה זכות גדולה שעמדה להם בעת יציאת מצרים.

חמישי - משה נותן לבני ישראל הוראות כיצד לשחוט את קרבן הפסח. בנוסף לכך הם מרחו דם מהשה אותו שחטו על המשקוף של הכניסה לבית ועל שתי מזוזות הפתח, כאות סימן לה' שבבית זה גרים יהודים וכך הוא ידלג על הגרים בבית זה ולא יהרוג את הבכורות כפי שעושה בבתי המצרים.

שישי - אנו קוראים על מכת בכורות: בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ הייתה צעקה גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו). היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את ליל הסדר בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.

שביעי - אנו קוראים על מצוות פדיון הבן וכן על מצוות תפילין הקשורות לזכירת יציאת מצרים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קשר חב"די}}
 '''פרשת בּא''' היא ה[[פרשה]] השלישית ב[[ספר שמות]] (מפרק י' פסוק א' עד פרק י"ג פסוק ט"ז).
@@ שורה 4: / שורה 5: @@
 '''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו את [[פרשת וארא]] בה סופר על שבעת המכות הראשונות שה' הכה את [[מצרים]] אך [[פרעה]] עדיין סירב לשלח את עם ישראל מעבדותם ארוכת השנים. השבוע אנו קוראים את פרשת בא בה ממשיכות המכות לנחות על מצרים.
-*'''ראשון''' - [[משה]] ו[[אהרן]] הולכים שוב לפרעה בשליחותו של הקב"ה ושואלים אותו עד מתי ימשיך לסרב לתת לבני ישראל לצאת? הם ממשיכים באמרם שאם הוא לא יסכים תגיע [[מכת ארבה]] שתאכל את כל מה שעדיין נותר בשדות ועל העצים אחרי מכת ברד. לאחר מכן הם עוזבים את הארמון ועבדי פרעה מפצירים בו להתרכך ולתת לבני ישראל לעזוב. מבחינתם הם עברו מספיק ולא רוצים לסבול עוד. משה ואהרן נקראים בחזרה אל פרעה שמציע להם לצאת ממצרים לעבוד את ה' לשלושה ימים אך להותיר את הילדים במצרים. משהו ואהרן מסרבים להצעה ועוזבים שוב.
+*'''ראשון''' - [[משה]] ו[[אהרן]] הולכים שוב לפרעה בשליחותו של [[הקב"ה]] ושואלים אותו עד מתי ימשיך לסרב לתת לבני ישראל לצאת? הם ממשיכים באמרם שאם הוא לא יסכים תגיע [[מכת ארבה]] שתאכל את כל מה שעדיין נותר בשדות ועל העצים אחרי מכת ברד. לאחר מכן הם עוזבים את הארמון ועבדי פרעה מפצירים בו להתרכך ולתת לבני ישראל לעזוב. מבחינתם הם עברו מספיק ולא רוצים לסבול עוד. משה ואהרן נקראים בחזרה אל פרעה שמציע להם לצאת ממצרים לעבוד את ה' לשלושה ימים אך להותיר את הילדים במצרים. משהו ואהרן מסרבים להצעה ועוזבים שוב.
-*'''שני''' - מתחילה מכת ארבה. כמות עצומה של 'ארבה' מגיעה למצרים, מעולם לא היה דבר כזה. הם מחסלים כל דבר מאכל שנותר מהברד. לאחר מכן מגיעה [[מכת חושך]]. החושך כבד כל כך עד שניתן למששו בידיים. כל אחד קפא בתנוחה בה היה כאשר התחיל החושך. מי שעמד - נותר לעמוד. מי שישב - נותר לשבת. [[רש"י]] מציין שאחת הסיבות לחושך היה כדי להרוג את כל היהודים שלא רצו לצאת ממצרים, דבר שהקב"ה לא רצה לעשות בגלוי כדי שלא לבייש את בני ישראל. המעניין הוא שבגאולת מצרים, אלו שלא רצו לצאת - מתו במכת חושך, אך בגאולה העתידה ייצאו כל בני ישראל כמו שכתוב "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל".
+*'''שני''' - מתחילה מכת ארבה. כמות עצומה של 'ארבה' מגיעה למצרים, מעולם לא היה דבר כזה. הם מחסלים כל דבר מאכל שנותר מהברד. לאחר מכן מגיעה [[מכת חושך]]. החושך כבד כל כך עד שניתן למששו בידיים. כל אחד קפא בתנוחה בה היה כאשר התחיל החושך. מי שעמד - נותר לעמוד. מי שישב - נותר לשבת. [[רש"י]] מציין שאחת הסיבות לחושך היה כדי להרוג את כל היהודים שלא רצו לצאת ממצרים, דבר ש[[הקב"ה]] לא רצה לעשות בגלוי כדי שלא לבייש את בני ישראל. המעניין הוא שבגאולת מצרים, אלו שלא רצו לצאת - מתו במכת חושך, אך בגאולה העתידה ייצאו כל בני ישראל כמו שכתוב "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל".
-*'''שלישי''' - אחרי ימי החושך הקשים, פרעה קורא למשה שוב, אך ה' מכביד את לבו ולבסוף הוא מגרש את משה פעם נוספת מבלי לתת לבני ישראל לעזוב. הוא מזהיר את משה כי זאת הפעם האחרונה בה הוא יראה אותו - מה שאכן התרחש במציאות. ה' אומר למשה כי נותרה מכה אחת אחרונה אותה יביא על המצריים ואז ייצאו ממצרים. בתור הכנה ל[[מכת בכורות]], נצטוו כל היהודים לבקש משכניהם המצריים בהשאלה כלי [[כסף]] וכלי [[זהב]] ושמלות, וה' גרם שהמצריים יסכימו לכך בחפץ לב.
+*'''שלישי''' - אחרי ימי החושך הקשים, פרעה קורא למשה שוב, אך ה' מכביד את לבו ולבסוף הוא מגרש את משה פעם נוספת מבלי לתת לבני ישראל לעזוב. הוא מזהיר את משה כי זאת הפעם האחרונה בה הוא יראה אותו - מה שאכן התרחש במציאות. ה' אומר למשה כי נותרה מכה אחת אחרונה אותה יביא על המצריים ואז יצאו ממצרים. בתור הכנה ל[[מכת בכורות]], נצטוו כל היהודים לבקש משכניהם המצריים בהשאלה כלי [[כסף]] וכלי [[זהב]] ושמלות, וה' גרם שהמצריים יסכימו לכך בחפץ לב.
-*'''רביעי'''- משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמהות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה: עליהם לקדש את החודש על פי ראיית מולד ה[[ירח]], כאשר החודש הראשון בשנה הוא [[חודש ניסן]]. כמו כן הם מצווים לקחת שה עבור [[קרבן פסח]] וכן הציווי לאכול [[מצה]] והאיסור לאכול [[חמץ]] בפסח. היהודים לקחו את השה לבתיהם ארבעה ימים קודם לזמן שחיטתו. הסיבה לכך היתה על מנת שהמצריים יראו אותם עסוקים בכך וישאלו: עבור מה אתם לוקחים שה? היהודים ענו שהם עומדים לשחות אותם, דבר שהיה כרוך בהרבה אומץ כיון שהשה היה העבודה זרה במצרים. העבודה שבני ישראל לא פחדו מהסכנה ועשו את הציווי של ה', היתה זכות גדולה שעמדה להם בעת יציאת מצרים.
+*'''רביעי'''- משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמהות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה: עליהם [[קידוש החודש|לקדש את החודש]] על פי ראיית מולד ה[[ירח]], כאשר החודש הראשון בשנה הוא [[חודש ניסן]]. כמו כן הם מצווים לקחת שה עבור [[קרבן פסח]] וכן הציווי לאכול [[מצה]] והאיסור לאכול [[חמץ]] בפסח. היהודים לקחו את השה לבתיהם ארבעה ימים קודם לזמן שחיטתו. הסיבה לכך הייתה על מנת שהמצריים יראו אותם עסוקים בכך וישאלו: עבור מה אתם לוקחים שה? היהודים ענו שהם עומדים לשחוט אותם, דבר שהיה כרוך בהרבה אומץ כיון שהשה היה העבודה זרה במצרים. העבודה שבני ישראל לא פחדו מהסכנה ועשו את הציווי של ה', הייתה זכות גדולה שעמדה להם בעת [[יציאת מצרים]].
 *'''חמישי''' - משה נותן לבני ישראל הוראות כיצד לשחוט את קרבן הפסח. בנוסף לכך הם מרחו [[דם]] מהשה אותו שחטו על המשקוף של הכניסה לבית ועל שתי מזוזות הפתח, כאות סימן לה' שבבית זה גרים יהודים וכך הוא ידלג על הגרים בבית זה ולא יהרוג את הבכורות כפי שעושה בבתי המצרים.
-*'''שישי''' - אנו קוראים על מכת בכורות: בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ היתה צעקה גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (יש לזכור כי פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו). היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את ליל הסדר בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.
+*'''שישי''' - אנו קוראים על מכת בכורות: בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ הייתה [[צעקה]] גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו). היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את [[ליל הסדר]] בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.
-*'''שביעי''' - אנו קוראים על מצוות [[פדיון הבן]] וכן על [[מצוות תפילין]].
+*'''שביעי''' - אנו קוראים על מצוות [[פדיון הבן]] וכן על [[מצוות תפילין]] הקשורות לזכירת יציאת מצרים.
-==קישורים חיצונים==
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/bo לקוטי שיחות פרשיות - פרשת בא] {{מפתח}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=235 רעיונות לפרשת בא] - {{חב"ד בישראל}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=235&article=2061 טקסט פרשת בא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=287&article=2072 פרשת בא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
-*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id =1519 קריאת התורה של פרשת בא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1519 קריאת התורה של פרשת בא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
-*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id =2057 הפטרת פרשת בא עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2057 הפטרת פרשת בא עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
 {{פרשות השבוע}}
 [[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
+[[קטגוריה:חומש שמות|3]]

פרשות השבוע
ספר בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי
ספר שמות	שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי
ספר ויקרא	ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי
ספר במדבר	במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי
ספר דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה

פרשת בא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:40, 27 בינואר 2023

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפריט ניווט