שינויים

{{תבנית:עולמות אבי"ע}}'''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו{{הערה|פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א}}, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש.

עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע ]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, וכמציאות ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.

עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"<ref>{{הערה|תקו"ז בהקדמה (ג,סע"ב)</ref>}}, כלומר, שאוא"ס שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילותוהם נקראות "עשר תיקונין".

בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"<ref>{{הערה|תהלים ה, ה. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע"ג</ref>}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות ומלאכים ]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות.

עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של [['האצלה]]', כלומר, שהקבש[[הקב"ה ]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף. ===התואר אצילות===עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים: א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות). ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).{{ערך מורחב|ערך=[[המשכה והאצלה]]}}

עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי"ע]] שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: [[עולמות אין סוף]] שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי"ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות [[בי"ע ]] ל[[אור אין סוף]].

בשל היות עולם האצילות עולם ה[[ממוצע]] בין [[אור אין סוף]] לבין [[עולמות בי"ע]], הרי מובן שהתגלותו של [[הקב"ה ]] ב[[עולמות בי"ע]] היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי ה[[ספירות]] וה[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים ב[[עולמות בי"ע]] מהווים ענין הנידון רבות ב[[תורת החסידות]].

עולם האצילות מתגלה בעולמות [[בי"ע ]] על ידי [[מלכות דאצילות]]. שספירת ה[[מלכות]] ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת [[מלכות דאצילות ]] מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.

עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]], אולם מובן כי בהשתלשלותו ב[[אור אין סוף]], עד שמבואר כי "[[כולם בחכמה עשית]]" שאפילו [[חכמה עילאה]] שהיא [[ספירת החכמה ]] של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.

סדר השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] לעולם האצילות, נקרא בשם [[עולמות אבי"ע דכללות]]. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא [[אור אין סוף ]] שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא [[אדם קדמון]], יצירה דכללות הוא פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.

עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב"ה ]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם ועם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.

שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה הייתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].

כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף ה[[גוף]] שבאה מהראש.

ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל.

כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].

וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה הייתה השפעת [[בשר בהמה|בשר ]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.

ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ב"ה ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי"ע).

==ראו גם==*[[בי"ע]]*[[האצלה]]*[[מלכות דאצילות]]*[[אצילות הכללית]].  =={{הערות שוליים==<references/>}}

 [[קטגוריה:עולמות]][[קטגוריה:ערכים בלימוד תורת החסידות]]