שינויים

[[תמונהקובץ:דובער גרפינקל.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב החסיד דובער גרפינקל]]הרב '''דובער גרפינקל''' המכונה (מכונה "בערל קורניצער", נולד ב; [[עיירהתרס"ד]] –[[קורניץתש"ג]] בשנת ), היה מהתמימים בליובאוויטש, ראש ישיבת [[תרס"דתומכי תמימים יקטרינוסלב]] לאביו הרב בנימין ("בינא הירשל'ס") ולאמו מרת פייגאמנהל רוחני בישיבה באוטווצק ומשגיח בחרקוב ובראדום. הוריו נמנו נהרג על הקהילה החב"דית בקורניץקידוש ה'.

ר' דובער היה גאון עצום, מקושר בלב ונפש ל== תולדות חיים ==נולד ב[[עיירה]] [[קורניץ]] בשנת [[:פורטל:נשיאי חבתרס"ד|רבותינו נשיאנו]], שקוע בתורה ובעבודה, ששמחתו וצהלתו תמיד על פניו. כל דבר שלמד ידע מיד בעל-פה, הוא ידע בעל-פה את כל השלאביו הרב בנימין ("בינא הירשל'ס. היה מודל לחסיד מושלם. גאון עצום בנגלה ובחסידות, עניו ודבק בדרכי החסידות עד הקצה האחרון, שקוע ראשו ורובו בתורה ועבודה, תפילותיו היו באריכות, וביחד עם זאת היה בקי בענייני העולם. למרות סבלו הרב ממחלת השחפת, היה תמיד שרוי בשמחה") ולאמו מרת פייגא.

בשנת בילדותו למד ב'[[תש"גחיידר]], נלקח ר' דובער על ידי אנשי האס. אס. מאולם ישיבת המקומי ובנערותו נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ראדוםליובאוויטש]], שם למד בין השנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ז]] אל קיצו בתאי הגזים במחנה ההשמדה אושוויץ.

בילדותו למד ב'לאחר [[שמחת תורה]] [[חיידרתרפ"ד]]' המקומי ובנערותו נשלח , בהיותו כבן עשרים, החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטשרוסטוב|'תומכי תמימים']] המרכזית שעברה באותם ימים ל[[רוסטוב]], שם למד בין השנים . באותה תקופה זכה להיות [[תרע"וחוזר|מה'חוזרים']] והראשיים של [[תרעאדמו"זר הריי"צ]] וטיפס במהירות במעלות התורה, היראה והחסידות עד שנחשב לאחד ממצוייני התלמידים.

לישיבה בליובאוויטש הביא אותו הרב פעם הוא היה חולה בשחפת (באותם ימים זה הייתה מחלה סופנית) והבת של הרבי [[חנה גוראריה]] הייתה מביאה לו תפוז בכל יום כי יש בזה ויטמין c שעוזר לחולים להבריא, (באותם ימים תפוז היה יקר המציאות,) יום אחד הוא אמר לה שהוא ראה את הרבי בחלום והרבי אמר לו מאמר והוא זוכר את המאמר, אחר כך [[יעקב לנדאחנה גוראריה]] שכיהן אז כרבה של קורניץ. לאחר מכן נדד עם הישיבה לקרעמנצנכנסה לאביה וסיפרה זאת לרבי, ענה לה הרבי 'האם הוא זוכר את המאמר?' ענתה לו חנה שכן, ולמרבה הפלא מיד אחר כך בבדיקה הראשונה שר'וג ומשם לחרקוב ולרוסטובבערל נבדק על ידי הרופאים הוא יצא נקי לגמרי מהמחלה.

לאחר כאשר [[שמחת תורהאדמו"ר הריי"צ]] עזב את רוסטוב והשתקע ב[[תרפ"דלנינגרד]], בהיותו כבן עשרים, החל עבר ר' בערל ללמוד בישיבת ב[[תומכי תמימים רוסטוב|'תומכי תמימים'חרקוב]] המרכזית שעברה באותם ימים , כאשר זמן מה לאחר זמן מונה ל[[רוסטוב]]. באותה תקופה זכה להיות [[חוזר|מה'חוזרים']] הראשיים של [[אדמו"ר הריי"צמשגיח]]בישיבה זו.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את רוסטוב והשתקע ב[[לנינגרד]]מאוחר יותר, עבר ר' בערל ללמוד בכיהן שנים אחדות כראש ישיבת [[תומכי תמימים חרקוביקטרינוסלב]](דנייפרפטרובסק), כאשר זמן מה לאחר זמן מונה ליחד עם הרב [[משגיחמרדכי צבי חריטונוב]] בישיבה זו.

מאוחר יותרכשנסגרה הישיבה, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] (דנייפרפטרובסק), יחד עם הרב [[מרדכי צבי חריטונוב]]המשיך ר' בערל בנדודיו בין הסניפים המחתרתיים של הישיבות השונות.

כשנסגרה הישיבה, המשיך ר' בערל בנדודיו בין הסניפים המחתרתיים למד כה חזק את סדרת מאמרי עת"ר (סדרת [[מאמר]]ים של הישיבות השונות[[אדמו"ר הרש"ב]]), עד שהיה חושב עליהם כל העת ללא הפסקה. כאשר היה צריך להיכנס למקומות בהם אסור להרהר בדברי תורה, עבד על עצמו כדי שלא להרהר במאמרים אלו.

בשנת [[תרצ"ה]] הצליח ר' דובער לצאת מברית המועצות לפולין, שם נתמנה לבוחן כללי ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]. כחמש שנים היה מראשי הישיבה ומנהליה, ובמסגרת תפקידו המיוחד בחן מידי פעם את [[תמים|התמימים]].

לאחר שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[אטוואצק]], נשאר ר' בערל בעיר והופקד לשמור על ביתו של הרבי שברחוב פ[[רוסיה]] פרוסיה 6. בבית זה שכנה הספרייה החשובה של הרבי ועוד חפצים יקרי ערך.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]], כתבו תלמידיו לרבי הריי"צ וביקשו שיסייע לר' בערל לברוח מפולניה. על כך השיב הרבי: "בדבר ידידי הרב הגאון הרב דובער גארפינקל שי', בודאי בוודאי אשתדל להביאו אם ירצה השם".

==על המוקד==  במהלך חודשי חורף [[תש"א]], נכלאו יהודי ראדום בשתי גטאות. חסידי חב"ד פתחו מיד שני סניפי '[[תומכי תמימים]]', סניף בכל גטו. הסניף המרכזי היה ב'גטו הקטן', בביתו של הגביר החסידי ר' [[אברהם יחיאל בוים]] ברחוב שפאציר 13. במקום זה המשיך ר' בערל בעבודת הקודש.  בשנת [[תש"ג]], לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לסעוד את לבם בפת שחרית עלובה, ורק ה[[משגיח]] ר' בערל עם כמה תלמידים נותרו באולם הישיבה. אל אולם הישיבה נכנסו לפתע אנשי אס. אס. לבושים במדים שחורים מכף רגל ועד ראש. הם הורו ל[[משגיח]] והתלמידים להתלוות אליהם.  מאוחר יותר, נודע כי ר' בערל ותלמידיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ, משם לא שבו..  ר' בערל נישא כשנתיים לפני פרוץ המלחמה, וילדים לא היו לו. הוא ורעייתו נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש. רק שריד אחד נותר מגאונותו הגדולה: ביאור בדברי פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם על מסכת פיאה. הביאור פורסם בחוברת "[[התמים]]" שהופיעה ב[[וורשה]] בחודש כסלו תרצ"ו.  ==הנהגות מיוחדות בהן נהג== *תמיד הקפיד שלא להביט במראה, וכמו כן היה נזהר שלא לקרוא [[עיתונים]].  *בקיאותו האדירה, גרמה לכך שמבית [[אדמו"ר הריי"צ]] הפנו אליו שאלות שונות בהלכה והוא היה פוסק כפי ידיעותיו. לשאלות אלו לא היה מסרב לענות, כיוון שהופנו אליו מבית הרבי, אולם לעצמו לא פסק כלל בענייני איסור והיתר, והיה טורח לשאול רב אחר.  *תלמידיו בישיבה סיפרו לימים, כי ר' בערל למד כה חזק את סדרת מאמרי עת"ר (סדרת [[מאמר|מאמרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]), עד שהיה חושב עליהם כל העת ללא הפסקה. כאשר היה צריך להיכנס למקומות בהם אסור להרהר בדברי תורה, עבד על עצמו כדי שלא להרהר במאמרים אלובעבודתו.

*לבש בשנת [[טלית קטןתש"ג]] בשיעור גדול מאוד, כאשר מלפניו הגיעה לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לסעוד את לבם בפת שחרית, ורק ה[[ציציתמשגיח]] עד ברכיור' בערל עם כמה תלמידים נותרו באולם הישיבה. אל אולם הישיבה נכנסו אנשי אס. אס. לבושים במדים שחורים. כששאלוהו על כך, השיב: "עם מצווה זאת עלינו להיות מוקפים לגמרי"הם הורו ל[[משגיח]] והתלמידים להתלוות אליהם.

*נהג ללמוד שיעור יומי בחומש עם פירוש [[רש"י]] כשהוא לבוש ב[[תפילין מאוחר יותר, נודע כי ר"ת]]' בערל ותלמידיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ, משם לא שבו.

*דיקדק לעמוד במקום אחד בעניית "אמן יהא שמיה רבא"ר' בערל נישא כשנתיים לפני פרוץ המלחמה, וכיוון רגלים כמו בשמונה עשרהוילדים לא היו לו.  *למד את הפרשה '[[שניים מקרא ואחד תרגום]]' שלוש פעמים בכל שבועהוא ורעייתו נרצחו על ידי הנאצים. פעם אחת בערב (או בליל) ביאורו בדברי פירוש ה[[שבתמשניות]] קודש, הפעם השניה ביום [[שבת קודש]] בבוקר קודם התפילה, ובפעם השלישית אחר התפילה קודם הקידושלרמב"ם על מסכת פיאה.  *בפורסם בחוברת "[[שבת קודש]] היה מהדר לברך ולבצוע על '[[לחם משנה]]' דווקא, אפילו על 'פת הבאה בכיסנין' התמים (ואפילו [[מזונות לפני התפילהורשה)|בטעימה שלפני התפילה בבוקרהתמים]]), באמרו שזה אינו שייך דווקא לסעודה אחר התפילה, אלא שכל ענייני השבת הם כפל.  *נזהר שלא לטלטל ברשות הרבים ביום טוב (מלבד ארבעה מינים בסוכות וענייני אוכל נפש) ואפילו את הטלית היה לובש מתחת למלבוש העליון כפי שהלך בשבת" של חודש כסלו תרצ"ו.

* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]