[[תמונהקובץ:דובער גרפינקל.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב החסיד דובער גרפינקל]]הרה"ח ר' הרב '''דובער גרפינקל''' המכונה (מכונה "בערל קורניצער", נולד בעיירה ; [[קורניץתרס"ד]] בשנת –[[תרסתש"דג]] לאביו הרה"ח ר' בנימין ("בינא הירשל'ס") ולאמו מרת פייגא, היה מהתמימים בליובאוויטש, ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] מנהל רוחני בישיבה באוטווצק ומשגיח בחרקוב ובראדום. הוריו נמנו נהרג על הקהילה החב"דית בקורניץקידוש ה'.
ר' דובער היה גאון עצום, מקושר בלב ונפש ל== תולדות חיים ==נולד ב[[עיירה]] [[קורניץ]] בשנת [[:פורטל:נשיאי חבתרס"ד|רבותינו נשיאנו]], שקוע בתורה ובעבודה, ששמחתו וצהלתו תמיד על פניו. כל דבר שלמד ידע מיד בעל-פה, הוא ידע בעל-פה את כל השלאביו הרב בנימין ("בינא הירשל'ס. היה מודל לחסיד מושלם. גאון עצום בנגלה ובחסידות, עניו ודבק בדרכי החסידות עד הקצה האחרון, שקוע ראשו ורובו בתורה ועבודה, תפילותיו היו באריכות, וביחד עם זאת היה בקי בענייני העולם. למרות סבלו הרב ממחלת השחפת, היה תמיד שרוי בשמחה") ולאמו מרת פייגא.
בשנת בילדותו למד ב'[[תש"גחיידר]], נלקח ר' דובער על ידי אנשי האס. אס. מאולם ישיבת המקומי ובנערותו נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ראדוםליובאוויטש]], שם למד בין השנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ז]] אל קיצו בתאי הגזים במחנה ההשמדה אושוויץ.
==שנות צעירותו==לישיבה בליובאוויטש הביא אותו הרב [[יעקב לנדא]] שכיהן אז כרבה של קורניץ. לאחר מכן נדד עם הישיבה לקרעמנצ'וג ומשם לחרקוב ולרוסטוב.
בילדותו למד ב'חיידר' המקומי ובנערותו נשלח לאחר [[שמחת תורה]] [[תרפ"ד]], בהיותו כבן עשרים, החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטשרוסטוב|'תומכי תמימים']], שם למד בין השנים המרכזית שעברה באותם ימים ל[[רוסטוב]]. באותה תקופה זכה להיות [[תרע"וחוזר|מה'חוזרים']] והראשיים של [[תרעאדמו"זר הריי"צ]] וטיפס במהירות במעלות התורה, היראה והחסידות עד שנחשב לאחד ממצוייני התלמידים.
לישיבה בליובאוויטש הביא אותו הרב פעם הוא היה חולה בשחפת (באותם ימים זה הייתה מחלה סופנית) והבת של הרבי [[חנה גוראריה]] הייתה מביאה לו תפוז בכל יום כי יש בזה ויטמין c שעוזר לחולים להבריא, (באותם ימים תפוז היה יקר המציאות,) יום אחד הוא אמר לה שהוא ראה את הרבי בחלום והרבי אמר לו מאמר והוא זוכר את המאמר, אחר כך [[יעקב לנדאחנה גוראריה]] שכיהן אז כרבה של קורניץ. לאחר מכן נדד עם הישיבה לקרעמנצנכנסה לאביה וסיפרה זאת לרבי, ענה לה הרבי 'האם הוא זוכר את המאמר?' ענתה לו חנה שכן, ולמרבה הפלא מיד אחר כך בבדיקה הראשונה שר'וג ומשם לחרקוב ולרוסטובבערל נבדק על ידי הרופאים הוא יצא נקי לגמרי מהמחלה.
לאחר שמחת תורה כאשר [[תרפאדמו"ר הריי"דצ]] עזב את רוסטוב והשתקע ב[[לנינגרד]], בהיותו כבן עשרים, החל עבר ר' בערל ללמוד בישיבת ב[[תומכי תמימים רוסטוב|'תומכי תמימים'חרקוב]] המרכזית שעברה באותם ימים , כאשר זמן מה לאחר זמן מונה ל[[רוסטוב]]. באותה תקופה זכה להיות [[חוזר|מה'חוזרים']] הראשיים של [[אדמו"ר הריי"צמשגיח]]בישיבה זו.
כאשר אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסטוב והשתקע במאוחר יותר, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת [[לנינגרדתומכי תמימים יקטרינוסלב]](דנייפרפטרובסק), עבר ר' בערל ללמוד ביחד עם הרב [[תומכי תמימים חרקובמרדכי צבי חריטונוב]], כאשר זמן מה לאחר זמן מונה למשגיח בישיבה זו.
מאוחר יותרכשנסגרה הישיבה, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] (דנייפרפטרובסק), יחד עם הרב [[מרדכי צבי חריטונוב]]המשיך ר' בערל בנדודיו בין הסניפים המחתרתיים של הישיבות השונות.
כשנסגרה הישיבה, המשיך ר' בערל בנדודיו בין הסניפים המחתרתיים למד כה חזק את סדרת מאמרי עת"ר (סדרת [[מאמר]]ים של הישיבות השונות[[אדמו"ר הרש"ב]]), עד שהיה חושב עליהם כל העת ללא הפסקה. כאשר היה צריך להיכנס למקומות בהם אסור להרהר בדברי תורה, עבד על עצמו כדי שלא להרהר במאמרים אלו.
בשנת [[תרצ"ה]] הצליח ר' דובער לצאת מברית המועצות לפולין, שם נתמנה לבוחן כללי ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]. כחמש שנים היה מראשי הישיבה ומנהליה, ובמסגרת תפקידו המיוחד בחן מידי פעם את [[תמים|התמימים]].
==מלחמת העולם השניה==בקיאותו האדירה, גרמה לכך שמבית [[אדמו"ר הריי"צ]] הפנו אליו שאלות שונות בהלכה והוא היה פוסק כפי ידיעותיו. לשאלות אלו לא היה מסרב לענות, כיוון שהופנו אליו מבית הרבי, אולם לעצמו לא פסק כלל בענייני איסור והיתר, והיה טורח לשאול רב אחר.
לאחר שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[אטוואצק]], נשאר ר' בערל בעיר והופקד לשמור על ביתו של הרבי שברחוב פרוסיה 6. בבית זה שכנה הספרייה החשובה של הרבי ועוד חפצים יקרי ערך.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]], כתבו תלמידיו לרבי הריי"צ וביקשו שיסייע לר' בערל לברוח מפולניה. על כך השיב הרבי: "בדבר ידידי הרב הגאון הרב דובער גארפינקל שי', בודאי בוודאי אשתדל להביאו אם ירצה השם".
בתקופה זו, המשיך ר' בערל בתפקידיו האחראיים. יחד עם ידידו ר' [[ברוך פרידמן]], נסע לעיר [[ראדום]] שם הוקמה ישיבת '[[תומכי תמימים ראדום]]', והם תפעלו את הישיבה, כאשר ר' בערל משמש כמשגיח.
==על המוקד== במהלך חודשי חורף [[תש"א]], נכלאו יהודי ראדום בשתי גטאות. חסידי חב"ד פתחו מיד שני סניפי '[[תומכי תמימים]]', סניף בכל גטו. הסניף המרכזי היה ב'גטו הקטן', בביתו של הגביר החסידי ר' [[אברהם יחיאל בוים]] ברחוב שפאציר 13. במקום זה המשיך ר' בערל בעבודתו.
במהלך חודשי חורף בשנת [[תש"אג]], נכלאו יהודי ראדום בשתי גטאות. חסידי חב"ד פתחו מיד שני סניפי 'לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לסעוד את לבם בפת שחרית, ורק ה[[תומכי תמימיםמשגיח]]ר', סניף בכל גטובערל עם כמה תלמידים נותרו באולם הישיבה. אל אולם הישיבה נכנסו אנשי אס. אס. לבושים במדים שחורים. הסניף המרכזי היה ב'גטו הקטן', בביתו של הגביר החסידי ר' הם הורו ל[[אברהם יחיאל בויםמשגיח]] ברחוב שפאציר 13. במקום זה המשיך ר' בערל בעבודת הקודשוהתלמידים להתלוות אליהם.
בשנת [[תש"ג]]מאוחר יותר, לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לסעוד את לבם בפת שחרית עלובה, ורק המשגיח נודע כי ר' בערל עם כמה תלמידים נותרו באולם הישיבה. אל אולם הישיבה נכנסו לפתע אנשי אס. אס. לבושים במדים שחורים מכף רגל ועד ראש. הם הורו למשגיח והתלמידים להתלוות אליהםותלמידיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ, משם לא שבו.
מאוחר יותר, נודע כי ר' בערל ותלמידיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץנישא כשנתיים לפני פרוץ המלחמה, משם וילדים לא שבוהיו לו. הוא ורעייתו נרצחו על ידי הנאצים. ביאורו בדברי פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם על מסכת פיאה. היפורסם בחוברת "[[התמים (ורשה)|התמים]]" של חודש כסלו תרצ"דו.
ר' בערל נישא כשנתיים לפני פרוץ המלחמה, וילדים לא היו לו. הוא ורעייתו נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש. רק שריד אחד נותר מגאונותו הגדולה: ביאור בדברי פירוש המשניות לרמב"ם על מסכת פיאה. הביאור פורסם בחוברת "[[התמים]]" שהופיעה ב[[וורשה]] בחודש כסלו תרצ"ו. ==הנהגות מיוחדות בהן נהגלקריאה נוספת== *תמיד הקפיד שלא להביט במראהיוסף אשכנזי, וכמו כן היה נזהר שלא לקרוא עיתונים. *בקיאותו האדירה, גרמה לכך שמבית [[אדמו"ר הריי"צ]] הפנו אליו שאלות שונות בהלכה והוא היה פוסק כפי ידיעותיו. לשאלות אלו לא היה מסרב לענות, כיוון שהופנו אליו מבית הרבי, אולם לעצמו לא פסק כלל בענייני איסור והיתר, והיה טורח לשאול רב אחר. *תלמידיו בישיבה סיפרו לימים, כי ר' בערל למד כה חזק את סדרת מאמרי עת"ר אוצר החסידים (סדרת [[מאמרספר)|מאמריםאוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של [[אדמו"ר הרש"ב]]), עד שהיה חושב עליהם כל העת ללא הפסקה. כאשר היה צריך להיכנס למקומות בהם אסור להרהר בדברי תורה, עבד על עצמו כדי שלא להרהר במאמרים אלו. *לבש טלית קטן בשיעור גדול מאוד, כאשר מלפניו הגיעה הציצית עד ברכיו. כששאלוהו על כך, השיב: "עם מצווה זאת עלינו להיות מוקפים לגמרי". *נהג ללמוד שיעור יומי בחומש עם פירוש [[רש"י]] כשהוא לבוש ב[[תפילין ר"ת]]. *דיקדק לעמוד במקום אחד בעניית "אמן יהא שמיה רבאמשפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, וכיוון רגלים כמו בשמונה עשרה. *למד את הפרשה 'בהוצאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]]' שלוש פעמים בכל שבוע. פעם אחת בערב חזק (או בלילבית הוצאה לאור) [[שבת]] קודש, הפעם השניה ביום שבת קודש בבוקר קודם התפילה, ובפעם השלישית אחר התפילה קודם הקידוש. *בשבת קודש היה מהדר לברך ולבצוע על '[[לחם משנה]]' דווקא, אפילו על 'פת הבאה בכיסנין' (ואפילו [[מזונות לפני התפילה|בטעימה שלפני התפילה בבוקרחזק]]), באמרו שזה אינו שייך דווקא לסעודה אחר התפילה, אלא שכל ענייני השבת הם כפל. *נזהר שלא לטלטל ברשות הרבים ביום טוב (מלבד ארבעה מינים בסוכות וענייני אוכל נפש) ואפילו את הטלית היה לובש מתחת למלבוש העליון כפי שהלך בשבת.תשע"ה
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2230 '''פאר התמימים'''] - מאמרו של [[שניאור זלמן ברגר]] אודות הרב גרפינקל ב'''[[בית משיח]]''' גל' 523.
{{מיון רגיל:גרפינקל דובער}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גרפינקל דובער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרפינקל דובער]][[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]