אוצר של יראת שמים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה ") |
(←עניינה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בספר ה[[תניא]]{{הערה|לקוטי אמרים פרק מ"ב}}, משתמש אדמו"ר הזקן בביטוי '''אוצר של יראת שמים'''. כוונתו היא ל[[יראת שמים]] טבעית שמסתתרת ב[[לב]] של כל [[נפש]] ונפש מבית ישראל. | |||
==עניינה== | |||
ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו". | |||
הנחה זו נקראת בשם "אוצר", מפני שכמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'. | |||
בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל [[הקב"ה]] הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'. | בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל [[הקב"ה]] הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'. | ||
משום | משום ש[[אהבת ה']] נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו. | ||
מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך". | מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך". | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה. | כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה. | ||
==מקורות לעיון | ==גילויה== | ||
על ידי יגיעה רבה והעמקה גדולה - להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, אפשר לגלותה - על כל פנים - בבחינת "[[יראה תתאה]]", וכמו שאמרו רז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין", וכדכתיב: "אם תבקשנה כ[[כסף (מתכת)|כסף]] ומטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'". | |||
פירוש הדבר, כדרך שאדם מחפש מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר ומחפש ביגיעה עצומה, כך צריך "לחפור" כביכול, בתוך גופו החומרי ונפשו הטבעית, דהיינו [[ביטוש]] ה[[גוף]] - כדי שלא יחשיך על אור הנפש, וכן מאמץ הנפש בהעמקת ה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בגדולת ה', כדי לגלות את ה"אוצר" של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב שלו - ככל אדם מישראל. | |||
==מקורות לעיון== | |||
[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]], קונטרס ג' תמוז תש"נ. | [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]], קונטרס ג' תמוז תש"נ. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
==קישורים | |||
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=25535 צפו: מקהלת "נרננה" מגלים אוצר של יראת שמים] - ניגונו של אברהם פריד על מאמר התניא | *[http://ladaat.info/article.aspx?artid=25535 צפו: מקהלת "נרננה" מגלים אוצר של יראת שמים] - ניגונו של אברהם פריד על מאמר התניא | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בני ישראל]] | ||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:41, 22 בינואר 2023
בספר התניא[1], משתמש אדמו"ר הזקן בביטוי אוצר של יראת שמים. כוונתו היא ליראת שמים טבעית שמסתתרת בלב של כל נפש ונפש מבית ישראל.
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו".
הנחה זו נקראת בשם "אוצר", מפני שכמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'.
בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל הקב"ה הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'.
משום שאהבת ה' נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו.
מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך".
כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה.
גילויה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי יגיעה רבה והעמקה גדולה - להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, אפשר לגלותה - על כל פנים - בבחינת "יראה תתאה", וכמו שאמרו רז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין", וכדכתיב: "אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'".
פירוש הדבר, כדרך שאדם מחפש מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר ומחפש ביגיעה עצומה, כך צריך "לחפור" כביכול, בתוך גופו החומרי ונפשו הטבעית, דהיינו ביטוש הגוף - כדי שלא יחשיך על אור הנפש, וכן מאמץ הנפש בהעמקת המחשבה וההתבוננות בגדולת ה', כדי לגלות את ה"אוצר" של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב שלו - ככל אדם מישראל.
מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליקוטי אמרים - פרק מ"ב, קונטרס ג' תמוז תש"נ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צפו: מקהלת "נרננה" מגלים אוצר של יראת שמים - ניגונו של אברהם פריד על מאמר התניא
הערות שוליים
- ↑ לקוטי אמרים פרק מ"ב