יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]]
[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]]
הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[י"ד בניסן]] [[תרפ"ט]] - [[י"ז באדר]] [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  
הרב '''יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד''' ([[י"ד בניסן]] [[תרפ"ט]] - [[י"ז באדר]] [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".  
נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[סוראז']] שב[[רוסיה]] הסובייטית שם כיהן ברבנות אביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]], ולאמו מרת רבקה.
 
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת [[תש"א]] עד [[תשי"א]] למד ב[[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".


החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".
החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".


לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב אריה בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  
לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  


בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  
בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  


הרב אריה נפטר בגיל 67 ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]].
נפטר בגיל 67 ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]].
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]].
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]].


שורה 21: שורה 23:
*ביתו, עליזה.
*ביתו, עליזה.


{{מיון רגיל:אליצור, יהודה}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_252.jpg כרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים]
 
{{מיון רגיל:אליצור, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
10,924

עריכות