דוד אבא חן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 341 בתים ,  18 בינואר 2023
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עומד ראשון משמאל במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד]]
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עומד ראשון משמאל במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד]]
נולד בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הרב [[יוסף יהודה חן]] ולאימו מרת איטע הנייע ב[[עיירה]] סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד.
נולד בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הרב [[יוסף יהודה חן]] ולאימו מרת איטע הנייע ב[[עיירה]] סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד.


בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו ב[[עיירה]] [[נעוועל]] כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון.
בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו ב[[עיירה]] [[נעוועל]] כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון.


למד בישיבת תומכי תמימים - נעוועל, בין השנים ה'תרצ"ה - ה'תרצ"ט.  
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ז]].  


כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] היטלטל יחד עם בני משפחתו ל[[עיירה]] קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הידועה]]' של החסידים בעשאלון שיצא ב[[י"ט כסלו]] תש"ז.
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] היטלטל יחד עם בני משפחתו ל[[עיירה]] קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הידועה]]' של החסידים בעשאלון שיצא ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ז]].


בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את [[כפר חב"ד]], כיהן משנת ה'תשט"ו עד ה'תשי"ט כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד.
ב[[י"ב באדר]] [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את [[כפר חב"ד]], כיהן משנת [[תשט"ו]] עד [[תשי"ט]] כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד.


בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד{{הערה|לצורך זה נשלח על ידי הרבי לפגישה חשאית עם הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], עם הוראות מפורטות בנוגע להקמת המקווה.}}, קליטת עולי מרוקו, ובניית שכונת הרכבת.
בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד{{הערה|לצורך זה נשלח על ידי הרבי לפגישה חשאית עם הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], עם הוראות מפורטות בנוגע להקמת המקווה.}}, קליטת עולי מרוקו, ובניית שכונת הרכבת.
שורה 28: שורה 28:
*בנו, ר' [[ישראל חן]], נולד ה'תש"ט  
*בנו, ר' [[ישראל חן]], נולד ה'תש"ט  
*בתו, מרת רות קמינקר
*בתו, מרת רות קמינקר
==לקריאה נוספת==
*'''המזכיר הראשון''', שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 51{{הערה|על אף הכותרת המטעה, קדם לו בתפקיד הרב ליס.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 42: שורה 45:
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
163

עריכות