דוב זאב קוזבניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

הגאון ה[[חסיד]] ר' '''דב זאב קזווניקוב''' (ביידיש: בערע וואלף קאזעווזניקאוו) היה רבה של העיר [[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תרס"ח]], שאז מילא את מקומו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

נולד<ref>תולדות חייו מתוך '[[תורת שמאול]]' [[תרמ"א]] עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.</ref> בשנת [[תקצ"ח]] או [[תר"א]] ביישוב קטן ליד העיירה [[דוברניקה]], פלך [[צ'רניגוב]]<ref>בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.</ref>.

בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, היתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל.

בישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו.

כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] אשר שלחו להרה"ק רבי [[הלל מפאריטש]] בשנת [[תרט"ו]] או [[תרי"ח]]<ref>אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא</ref>. ביחידותו, סיפר לצ"צ על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה.

ר' דב זאב היה המיוחדים בין חסידי חב"ד, היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולמרות גאונותו המופלגת היתה הנהגתו הצנע לכת ביותר. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והיה מזקני חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. התפרסם כאיש מורם מעם ואגדות רבות נרקמו סביבו כאיש קדוש ומחולל פלאות.  

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי. {{הערת שוליים| דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.}}

נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תרס"ח]], ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] נ"ע, אביו של הרבי<ref>יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר [[תולדות לוי יצחק]]</ref>.

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 141.

 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|קזווניקוב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קזווניקוב]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש|קזווניקוב]]