הלל צייטלין – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "טלית " ב־"טלית "
תקון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הלל צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' הלל צייטלין]]
[[קובץ:הלל צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' הלל צייטלין]]
ר' '''הלל צייטלין''' נולד בשנת [[תרל"א]] בעיירה ה[[חב"ד]]ית [[קורמא]]. משפחתו של ר' הלל הינה מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של [[אדמו"ר הזקן]].
ר' '''הלל צייטלין''' ([[תרל"א]] – [[ראש השנה]] [[תש"ג]]) היה סופר מחונן בעל השפעה מגזע אנ"ש, שחיבר כותרים רבים ועמד בקשרי ידידות קרובים עם [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"א]] ב[[עיירה]] ה[[חב"ד]]ית [[קורמא]]. משפחתו של ר' הלל הינה מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של [[אדמו"ר הזקן]].


ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב [[זלמן דוכמן]], אחיו של החסיד [[מרדכי יואל דוכמן]]. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' שלום בער מרצ'יצא]], נכדו של אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'.
ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב [[זלמן דוכמן]], אחיו של החסיד [[מרדכי יואל דוכמן]]. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' שלום בער מרצ'יצא]], נכדו של אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'.
שורה 9: שורה 12:


מאמריו "שמועסן איבער דער חב"דישער וועלט-אנעהמונג" [=שיחות אודות השקפת העולם של חב"ד] - שנדפסו בשנת [[תרח"צ]] - נכתבו על פי הזמנת אדמו"ר הריי"צ, ולפי התוכנית היה עליו לכתוב מאמרים נוספים (ביניהם: ההדרת קונטרס 'עיון תפילה' מ[[אדמו"ר האמצעי]], וכתיבה אודותיו), והרבי עצמו היה מעוניין להדפיסם בעיתונים או בחוברות לעצמן{{הערה|שם, יא, עמ' שיא-שיג.}}.
מאמריו "שמועסן איבער דער חב"דישער וועלט-אנעהמונג" [=שיחות אודות השקפת העולם של חב"ד] - שנדפסו בשנת [[תרח"צ]] - נכתבו על פי הזמנת אדמו"ר הריי"צ, ולפי התוכנית היה עליו לכתוב מאמרים נוספים (ביניהם: ההדרת קונטרס 'עיון תפילה' מ[[אדמו"ר האמצעי]], וכתיבה אודותיו), והרבי עצמו היה מעוניין להדפיסם בעיתונים או בחוברות לעצמן{{הערה|שם, יא, עמ' שיא-שיג.}}.
כמה מכתביו של ר' הלל צייטלין אודות החסידות, יצאו לאור בתרגום לאידיש בשנים האחרונות בהוצאת "מעיינותיך". ביניהם הספר "מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד" (יצא לאור בשנת תשע"ח).


== פטירתו ==  
== פטירתו ==  
בשנת [[ת"ש]], בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבה הראשי של [[ארץ ישראל]] [[הגרי"א הרצוג]], ומספר לו: "כיומיים טרם עזבי את [[ווארשא]] ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות - שהוא אחד מחבריה - לשלוח לו [[סרטיפיקט]], כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה"{{הערה|שם, יב, עמ' ב.}}.
בשנת [[ת"ש]], בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבה הראשי של [[ארץ ישראל]] [[הגרי"א הרצוג]], ומספר לו: "כיומיים טרם עזבי את [[ווארשא]] ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות - שהוא אחד מחבריה - לשלוח לו [[סרטיפיקט]], כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה"{{הערה|שם, יב, עמ' ב.}}.


הפעילות להצלתו לא הצליחה, ובערב [[ראש השנה]] [[תש"ג]] יצא - כפי המסופר - לקראת מרצחיו כשהוא עטוף ב[[טלית]] ומוכתר בתפילין, ובידו ספר ה[[זוהר]] הקדוש.
הפעילות להצלתו לא הצליחה, ובערב [[ראש השנה]] [[תש"ג]] יצא - כפי המסופר - לקראת מרצחיו כשהוא עטוף ב[[טלית]] ומוכתר בתפילין, ובידו ספר ה[[זוהר]] הקדוש.
שורה 22: שורה 27:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"א]]