צמצומים שלפני צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=בצמצומים שהיו ב[[אור אין סוף]] לפני [[צמצום הראשון]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}

עניינם של צמצום אלו הוא המצאת האור מהתכללותו ב[[עצמות]] להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום ו[[העכבה]] של מקור האור.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין ה[[רצון]] הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}}

העיסוק בצמצומים אלו הוא במקומות ספורים, וטעם הדבר הוא משום "כְּבֹד אֱלֹקים, הַסְתֵּר דָּבָר"{{הערה|משלי כה, ב.}}, ואפילו על [[מלכות דא"ס]] מבואר ב[[עץ חיים]]{{הערה|שער מב (שער דרושי אבי"ע) פרק א.}} "שאין לנו רשות לדבר בו" מצד עוצם מעלתו והעלמו. וכל שכן הוא בתורת החסידות שעניינה באים בהסברה שחיוב העלמה מוכרח יותר. ואם זאת במקומות ספורים דובר אודות כך ובפרטיות, הוא משום שלמרות הכל יש חיוב וצורך לדעת שההתהוות היא ב[[כח העצמות]] על ידי האור. וכמו כן הידיעה שאור זה מתגלה על ידי עבודת האדם מחזקת את הכרת האדם שמציאותו היא לפני הצמצום והוא חד עם העצמות שלכן ביכולתו להמשיך האור ואינו נופל לפיתוי היצר.{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה אות לח.}}