שבע מלכין קדמאין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ערך ראשוני)
 
 
(21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שבע מלכין קדמאין''' הם שבע המלכים של [[אדום]], שנמנו בבראשית לו, לא-לט. מבואר כי ענין שבע מלכים אלו הוא [[ז' תחתונות]] של [[עולם הנקודים]] שבו היה [[שבירת הכלים]]. וזהו ענין של "וימלך וימת", שכיוון ש[[ספירות]] אלו לא היו בבחינת [[ביטול]] נפלו בשבירה.  
'''שבע מלכין קדמאין''' הם שבע המלכים הקדומים, מלכי [[אדום]] שמלכו לפני תחילתה של מלכות ישראל, המנויים ב[[פרשת וישלח]], ועליהם נאמר "וימלוך . . וימת". תורת הקבלה מבארת כי שרשם של שבע מלכים אלו ב"[[סדר ההשתלשלות]]" של בריאת העולמות, הוא ב[[שבעת המידות]] ([[ז' תחתונות]]) של [[עולם התוהו]], שנפלו ונשברו ב[[שבירת הכלים]]. על כך נאמר "וימלוך . . וימת" - המיתה רומזת לנפילתם בשבירת הכלים.


==בבראשיץ==
בנוסף לשבעת המלכים קיים המלך השמיני, הדר, המוזכר באותה פרשה מבלי שנאמר עליו "וימת". בקבלה, שרשו של מלך זה הוא ב[[יסוד דא"ק]], וממנו מאירה הארת [[שם מ"ה]] היוצאת מ[[מצחא דא"ק]] - ההארה שעל ידה נפעל התיקון של שבירת הכלים. מלך זה הוא המתקן את שבירת שבע המלכים ולכן לא נאמר עליו "וימת"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20d.htm לקוטי תורה תזריע כ, ד]. ובאריכות - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&st=&pgnum=286&hilite= סידור עם דא"ח שער המילה קלט, ד ואילך].}}.
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[אדום]], שנמנו בבראשית לו, לא - לט:
::ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל: וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה: וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה: וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני: וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית: וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה: וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר: וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור: וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב:


==ענינם==
==במקרא==
מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבא המלכים של [[עולם התוהו]], שקודם ל[[עולם התיקון]].
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[אדום]], שנמנו ב[[פרשת וישלח]] - ב[[חומש בראשית]] פרק ל"ו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת חֻשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. לו וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.|מקור=בראשית לו, לא - לט}}


[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
סדר המלכים:
#בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר
#יוֹבָב בֶּן זֶרַח
#חֻשָׁם
#הֲדַד בֶּן בְּדַד
#שַׂמְלָה
#שָׁאוּל
#בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר
 
המלך השמיני:
#הֲדַר
 
==בקבלה==
מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[עולם התוהו]], שקודם ל[[עולם התיקון]]; ולכן נאמר כי הם "מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" - כי ענין [[אדום]] הוא ענין [[עשיו]], ששרשו ב[[עולם התוהו]], לעומת [[יעקב]] ששרשו ב[[עולם התיקון]]. בעולם התוהו הייתה השבירה.
 
אלא שגם בעולם התוהו גופא - בספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] לא הייתה השבירה. תחילת השבירה היא ב[[ספירת הדעת]], שהיא מקור ה[[מידות]] - וזהו המלך הראשון, בלע בן בעור, שהוא [[ספירת הדעת]] של עולם התוהו, הספירה הראשונה שנשברה{{הערה|1=ראה באריכות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=102&hilite= ד"ה פדה בשלום עזר"ת] (סה"מ ע' פח ואילך). וראה באוצרות חיים שער הנקודים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44605&st=&pgnum=45&hilite= פרק ה] ו[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44605&st=&pgnum=53&hilite= פרק ז] (הובא בסה"מ עזר"ת שם), שלפעמים מבואר שהשבירה מתחילה ב[[ספירת החסד]] - תחילת המידות, כי השבירה בדעת בלועה בתוך המידות ואינה ניכרת בפני עצמה.}}.
 
שבע המלכים הם בבחינת [[ז' תחתונות]] של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שה[[ספירות]] של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני, הדר, הוא תחילת [[עולם התיקון]] - כיון שמלך הדר הוא המשכת [[שם מ"ה]] מ[[יסוד דא"ק]] שעל ידה נעשה התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת"{{הערה|1=בספר [[דברי הימים]] נאמר "וימת" גם לגבי המלך השמיני. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9576&st=&pgnum=345&hilite= דרוש ז' מלכין קדמאין] שבזוהר הרקיע (הובא בסה"מ עזר"ת שם) ביאר, שדברי הימים הוא מהכתובים, שהם בבחינת מלכות, ולכן שם מדובר על מלכים דנוקבא - ושם נשבר גם המלך השמיני; אך בתורה מדובר על מלכים דדכורא - ושם המלך השמיני לא נשבר.}}.
 
==ראו גם==
*[[עולם התוהו]]
*[[שבירת הכלים]]
*[[מהיטבאל]]
 
==קישורים חיצוניים==
*רבי [[יעקב צמח]], [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9576&st=&pgnum=345&hilite= דרוש ז' מלכין קדמאין], בתוך "זוהר הרקיע" פרשת תרומה (קעא, ב ואילך)
* אדמו"ר הרש"ב, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=102&hilite= ד"ה פדה בשלום עזר"ת] (סה"מ ע' פח ואילך)
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־09:48, 22 בדצמבר 2022

שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים הקדומים, מלכי אדום שמלכו לפני תחילתה של מלכות ישראל, המנויים בפרשת וישלח, ועליהם נאמר "וימלוך . . וימת". תורת הקבלה מבארת כי שרשם של שבע מלכים אלו ב"סדר ההשתלשלות" של בריאת העולמות, הוא בשבעת המידות (ז' תחתונות) של עולם התוהו, שנפלו ונשברו בשבירת הכלים. על כך נאמר "וימלוך . . וימת" - המיתה רומזת לנפילתם בשבירת הכלים.

בנוסף לשבעת המלכים קיים המלך השמיני, הדר, המוזכר באותה פרשה מבלי שנאמר עליו "וימת". בקבלה, שרשו של מלך זה הוא ביסוד דא"ק, וממנו מאירה הארת שם מ"ה היוצאת ממצחא דא"ק - ההארה שעל ידה נפעל התיקון של שבירת הכלים. מלך זה הוא המתקן את שבירת שבע המלכים ולכן לא נאמר עליו "וימת"[1].

במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של אדום, שנמנו בפרשת וישלח - בחומש בראשית פרק ל"ו:

לא וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת חֻשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. לו וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.

בראשית לו, לא - לט

סדר המלכים:

  1. בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר
  2. יוֹבָב בֶּן זֶרַח
  3. חֻשָׁם
  4. הֲדַד בֶּן בְּדַד
  5. שַׂמְלָה
  6. שָׁאוּל
  7. בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר

המלך השמיני:

  1. הֲדַר

בקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של עולם התוהו, שקודם לעולם התיקון; ולכן נאמר כי הם "מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" - כי ענין אדום הוא ענין עשיו, ששרשו בעולם התוהו, לעומת יעקב ששרשו בעולם התיקון. בעולם התוהו הייתה השבירה.

אלא שגם בעולם התוהו גופא - בספירות חכמה ובינה לא הייתה השבירה. תחילת השבירה היא בספירת הדעת, שהיא מקור המידות - וזהו המלך הראשון, בלע בן בעור, שהוא ספירת הדעת של עולם התוהו, הספירה הראשונה שנשברה[2].

שבע המלכים הם בבחינת ז' תחתונות של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שהספירות של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני, הדר, הוא תחילת עולם התיקון - כיון שמלך הדר הוא המשכת שם מ"ה מיסוד דא"ק שעל ידה נעשה התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת"[3].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה תזריע כ, ד. ובאריכות - סידור עם דא"ח שער המילה קלט, ד ואילך.
  2. ראה באריכות ד"ה פדה בשלום עזר"ת (סה"מ ע' פח ואילך). וראה באוצרות חיים שער הנקודים פרק ה ופרק ז (הובא בסה"מ עזר"ת שם), שלפעמים מבואר שהשבירה מתחילה בספירת החסד - תחילת המידות, כי השבירה בדעת בלועה בתוך המידות ואינה ניכרת בפני עצמה.
  3. בספר דברי הימים נאמר "וימת" גם לגבי המלך השמיני. ובדרוש ז' מלכין קדמאין שבזוהר הרקיע (הובא בסה"מ עזר"ת שם) ביאר, שדברי הימים הוא מהכתובים, שהם בבחינת מלכות, ולכן שם מדובר על מלכים דנוקבא - ושם נשבר גם המלך השמיני; אך בתורה מדובר על מלכים דדכורא - ושם המלך השמיני לא נשבר.