שינויים
←עם אדמו"ר הריי"צ: תקון
==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ.
[[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[וורשהורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.
לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]], שם למד נכדו (האדמו"ר כיום) רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין השני מקופיטשיניץ.
עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.
נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.
מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי השל העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], ולא הניח אחריו צאצאים. בראש החסידות כיום עומד בנו רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין (השני) מקאפיטשיניץ, נכדו של רבי אברהם יהושע העשיל מצד אמו הרבנית בת שבע פלינטנשטיין. יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר הוכחי הקים מחדש את חצרו ב[[ירושלים]]. בקי במורשת החסידות של בית רוז'ין, ואף הקים את המרכז לחקר החסידות ותולדותיה - מכון שפתי צדיקיםמקאפיטשיניץ.
== קשריו עם נשיאי חב"ד ==
===עם אדמו"ר הריי"צ===
מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמו"רות ולהמשיך את השושלת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}. בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהיליםהתהלים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שולייםהערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.
===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.
הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"בארצות הברית]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.
השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.
===בארה"בבארצות הברית===בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר מהורייהריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}
לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}
===עם הרבי===
== משפחתו ==
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].
* אחותו מרת בלומא רייזל, אשת האדמו"ר [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא]]
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי משה מרדכי.
== קישורים חיצונים חיצוניים ==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד]{{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשח"י]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/crop/2020/12/5fd1da7d44327_1607588477_news_images_gallery.jpg כמה תוארים שאכתוב – במה נחשב הוא]''', מכתב הרבי לבתו מרת חוה גוראריה
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]