שינויים

[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בטיש עם חסידים]]רבי '''אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץמקופיטשניץ'''([[ד'באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), נולד לאביו רבי יצחק מאיר מקופשיניץ חתנו של האדמוכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין, ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]].

==קורות תולדות חיים==[[קובץ:קאפישניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נכדו האדמו"ר מקאפישניץ, מברך ברכת המזון על גביע של רבי [[ישראל מרוז'ין]]]]נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, ובשנת מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקאפיטשיניץלקופיטשניץ.

נישא לבת [[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-ווארשא [[ורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בווארשא בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה ]] ברח לוינהל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

את ווינה עזב לאחר שהחלו רדיפות היהודים ונסע לארצות הברית עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ושם הקים ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] ובעיקר התמקד והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]], שם למד נכדו והאדמו"ר כיום רבי יצחק השני פלינטנשטיין מקאפיטשיניץ.

עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]] , לאחר [[השואה]] , החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" בפתח ב[[פתח תקווה ]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]], . ארונו הובא לארץ ישראל , והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.  מילא את מקומו בנו , רבי משה מרדכי השל העשיל מקאפיטשיניץ, מילא את מקומו ונפטר שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], ולא הניח אחריו צאצאים. בראש החסידות כיום עומד בנו רבי יצחק מאיר (השני) פלינטנשטיין מקאפיטשיניץ נכדו מצד אמו הרבנית בת שבע פלינטנשטיין של רבי אברהם יהושע השל יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ. הקים מחדש את חצרו בירושלים. בקי במורשת החסידות של בית רוז'ין, ואף הקים את המרכז לחקר החסידות ותולדותיה מכון שפתי צדיקים.

===עם אדמו"ר הריי"צ=== לאביו של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יצחק מאיר העשיל, היה קשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ, והם נפגשו כמה פעמים. רבי יצחק מאיר מספר על כך באחד ממכתביו וכותב: "היום התראיתי עם הרבי מליובאביץ... והייתי עם חתני יקירי יחי' (=האביר יעקב מסדיגורא) ובני ה' (=[רבי אברהם יהושע] העשיל) יחי', ונהניתי מאוד". ר' שניאור זלמן גורארי' סיפר כי באחד מביקוריו בווינה, ביקש הרבי הריי"צ לראות את האדמו"ר מקופיטשניץ. למרות חולשתו הרבה בגשמיות באותה עת, טרח אדמו"ר הריי"צ והתאמץ להגיע למעונו של האדמו"ר מקופיטשניץ. כששמע האדמו"ר על בואו של אדמו"ר הריי"צ למעונו, יצא לקראתו וקיבל את פניו בקומה התחתונה של הבית, כדי שאדמו"ר הריי"צ לא יצטרך להתאמץ ולעלות במדרגות לקומה העליונה, דבר שהיה קשה עליו. אדמו"ר הריי"צ והאדמו"ר מקופיטשניץ "ששו זה לקראת זה באהבה רבה והערכה הדדית גדולה".{{הערה| מלאכי רחמים, חלק ב, מסכת תולדות... רבי יצחק מאיר מקאפיטשניץ, עמ' תקא.}} אדמו"ר הריי"צ ביקר בוינה מספר פעמים לצרכי בריאותו מכיון שבאותם ימים היו בווינה רופאים בעלי שם. בהיות אדמו"ר הריי"צ בבית הרפואה שם, נשלח אליו מזון מהמטבח שבבית האדמו"ר מקופיטשניץ. האדמו"ר מקופיטשניץ גם שלח חסידים להשלים מניין לאדמו"ר הריי"צ לתפילות וביניהם גם את נכדו ר' ישראל העשיל. {{הערה| שם, עמ' תקב.}} בנו של רבי יצחק מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל, המשיך בקשר עם אדמו"ר הריי"צ וחסידות חב"ד. הוא היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהילה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}. מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמו"רות ולהמשיך את השושלת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}.

מיד לאחר הסתלקות אביו רבי יצחק מאיר מקופשיניץ בב' דראש השנה בשנת [[תרצ"ו כתב לו ]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך לפעול בענין אמירת את השושלתכל [[ספר התהלים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שולייםהערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסזתתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.

===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תרצ"וט]] אדמו"ר הריי"צ ביקש ממנו לפעול בענין אמירת את כל הוצע לר' [[ספר התהיליםשניאור זלמן גוראריה]] בזמנים מסוימיםלהשתדך עם הרבנית חוה, בבת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[שבתהרבי הריי"צ]] לפני התפילה או בין במקום מרפא ליד [[מנחהריגא]] ל, והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[מעריבהרבי הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[httpהאם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86fאצלנו תלמיד-033fחכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-48ecחכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-9779שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושאשמים שלו.

במכתביו מכנה אותו בתוארים: הרבי הריי"ידידי הרהצ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"צ הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישיםר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה...<REF>האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[http://www.hebrewbooks.org/pdfpagerארצות הברית]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]</REF>

==השידוך בהתערבות אדמו"ר הריי"צ ==בשנת נסגר לקראת [[תרצ"טפסח]] הוצע לר' , וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[שניאור זלמן גוראריהמרדכי חפץ]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת רבי אברהם יהושע העשיל. באותה תקופה הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[ריגא]], והאדמו"ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר ]] אף ביקשו להראות לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלואת הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

הרבי ===בארצות הברית===בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צל-‏[[770]], שהתרשם לטובה מבתו של האדמוהוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמוהריי"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיהצ. האדמואמר לו הרבי הריי"צ: "ר מקופישניץ, שהיה בדרכו לוכי מפני ש[[ארההקב"בה]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאיםהעניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402]. }}

השידוך נסגר לקראת פסחלאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], וסעודת התנאים נערכה הוא התגורר בביתו של הרה"ח ר' מרדכי חפץחמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. הרבי כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. ==בארה"ב==בתקופה הראשונה לאחר בואו של כ"ק אדמו"ר מהוריי[[הרבי הריי"צ ל-‏[[770]]ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופותהרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. בתקופה מאוחרת יותרואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכהשאילו הייתי שם, הגיע שוב לאדמוהייתי אוכל שם!"ר מהוריי"צ. אמר לו ' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צפנה אליו שוב ואמר: וכי מפני שהקב"ה העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

לאחר חתונתו ===עם הרבי===הוא עמד גם בקשר של חתנו הרב ידידות עם [[שניאור זלמן גוראריההרבי]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב‏770, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור לגור ליד הישיבה. לפני ב[[פורים]] היו שולחים [[חג הפסחמשלוח מנות|משלוחי מנות]] קרא לו אדמו"ר מהוריי"צ ואמר לו: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! לזה{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402]נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

הוא עמד גם בקשר הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של ידידות עם חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבינשאר יחד עמו בחדר. ואף לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום. בפעם השניה, ב[[פוריםג' מנחם אב]] היו שולחים [[משלוח מנותתשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|משלוחי מנותעשירים]] זה לזה, והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות.{{הערת שוליים| נשיאי חבלאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ד ובני דורם עמה]] יתן ליהודים עשירות. ב[[ח' 121תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.}}

*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[וויזמויז'ניץ]] - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].* אחותו מרת בלומא רייזל, אשת האדמו"ר [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא]]

 [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]|[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]