גירושין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←פתיח) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גירושין''' היא מצוה מהתורה לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר | '''גירושין''' היא מצוה עשה מהתורה, הנמנית במנין המצוות לפי שיטת ה[[רמב"ם]], לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר כתוב וחתום על ידי שני עדים כשרים הנקרא "גט". פרטי מצוה זו נכתבו ב[[מסכת גיטין]], וב[[שולחן ערוך]] חלק [[אבן העזר]]. | ||
בגמרא מובאת מחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי אלעזר בן שמוע]] אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט. | ==כללי הגט== | ||
בגמרא מובאת מחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי אלעזר בן שמוע]] אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט. | |||
שטר הגט צריך להיות מממונו של הבעל, וכמו כן הוא צריך לצוות על הסופר בשליחותו לכתוב את הגט. מעמד הגט מתקיים בפני [[בית דין]] המונה שלשה אנשים. | |||
==בתורת החסידות== | |||
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא. | על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת ב[[מזבח]]. לעומת זאת בספר [[שארית ישראל]] מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר [[עבודת ישראל]] שכתב [[המגיד מקוזניץ]]{{הערה|פרשת תזריע}} מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא. | ||
על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] | על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים והיא לא הולידה ילדים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת ה[[בעל-שם-טוב]] הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת{{הערה|אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד}}. | ||
{{הערות שוליים | {{להשלים}} | ||
[[קטגוריה: | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''Talking Divorce''' (שיחות גירושין), הדרכות והשלכות ריגשיות, כלכליות ופסיכולוגיות, ממבט תורני אמוני, בהכוונת אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מאת הרב [[זלמן גולדשטיין]], 304 עמודים (חשוון תשפ"ב), הוצאת פלדהיים, אנגלית{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-helps-frum-couples-navigate-tough-choices/ סקירה על הספר באתר אנ"ש].}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אבן העזר]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:30, 20 בדצמבר 2022
גירושין היא מצוה עשה מהתורה, הנמנית במנין המצוות לפי שיטת הרמב"ם, לפיה כאשר אדם רוצה לגרש את אשתו מאיזה סיבה כל שהיא עליו לגרשה דווקא בשטר כתוב וחתום על ידי שני עדים כשרים הנקרא "גט". פרטי מצוה זו נכתבו במסכת גיטין, ובשולחן ערוך חלק אבן העזר.
כללי הגט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לרבי אלעזר בן שמוע אם חלות הגט היא על ידי עידי החתימה או על ידי עידי המסירה. להלכה חלות הגט היא על ידי עידי המסירה, ועידי החתימה נועדים רק כדי שלא יוכל הבעל להכחיש את הגט.
שטר הגט צריך להיות מממונו של הבעל, וכמו כן הוא צריך לצוות על הסופר בשליחותו לכתוב את הגט. מעמד הגט מתקיים בפני בית דין המונה שלשה אנשים.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי דברי חז"ל הגירושין הינם מעשה שיש לעשותו לצד ההכרח בלבד, וכמו שאמרו חז"ל כי המגרש את אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, הכוונה על פי תורת החסידות היא לספירת המלכות הנמשלת במזבח. לעומת זאת בספר שארית ישראל מובא כי כאשר אדם מגרש את אשתו באופן שיש בכך מצוה כגון כשמצא בה סרך זנות, אז מלת "כרת" מתהפכת ל"כתר" והוא מבצע בפעולתו זו תיקונים גדולים. כמו כן בספר עבודת ישראל שכתב המגיד מקוזניץ[1] מובא כי בפעולת הגירושין יש לכוין כי פעולה זו מכינה את היחוד הבא.
על פי פשטות הגמרא מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים והיא לא הולידה ילדים עליו לגרשה ולישא אחרת. עם זאת הוראת הבעל-שם-טוב הייתה שלא להתגרש. מסופר כי כאשר באו פעם זוג לפני אדמו"ר ה'צמח צדק' בטענה שהם נשואים עשר שנים ועליהם להתגרש, אמר הצמח צדק שהוא אינו יכול להזדקק לכך, כי מכיון שהבעל שם טוב הורה שלא להתגרש מוכרח כי הפירוש בגמרא הוא אחרת[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- Talking Divorce (שיחות גירושין), הדרכות והשלכות ריגשיות, כלכליות ופסיכולוגיות, ממבט תורני אמוני, בהכוונת אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מאת הרב זלמן גולדשטיין, 304 עמודים (חשוון תשפ"ב), הוצאת פלדהיים, אנגלית[3]
הערות שוליים
- ↑ פרשת תזריע
- ↑ אוצר ישראל (בלום) עמוד רצד
- ↑ סקירה על הספר באתר אנ"ש.