1,688
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{מקורות}}
ב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד".
:*'''ד'''' רוחות השמים.
בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. "דהיינו, שנעשה התחברות [[עצמות ומהות|עצמות]] [[אור אין סוף]] קדוש ומובדל בחינת אלף פלא - בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם".
כלומר, כאשר אומרים [[קריאת שמע]] אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו יתברך, וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'".
הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן [[דגים ]] אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.
==הפעולה==
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב ה[[סובב כל עלמין ]] - הוי' - בתוך הממלא ה[[ממלא כל עלמין ]] - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחינת הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחינת דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}.
והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות".