31,400
עריכות
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
{{מפנה|נקודה קו שטח|נקודה}} | |||
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור ב[[סדר השתלשלות]] מ[[העלם העצמי]] של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]]. | |||
ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}. | ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | ||
ב[[השתלשלות העולמות]], הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}. | ===נקודה=== | ||
הצורך בנקודה היא, כאשר המשפיע חפץ להשפיע, אך האור אינו בערך לזולת, מכיון שלעולם אי אפשר שהזולת יתפוס בפנימיות של הדבר כמו שהוא, אלא רק בחיצוניות של הדבר, ואצל המשפיע מאיר פנימיות האור. על כן מוכרח הוא לצמצם את האור בתוך נקודה קצרה. אמנם גם נקודה קצרה זו אינה אלא מחיצוניות האור, החלק השייך להסביר ולהוריד אל מציאות נפרדת ממציאות האור. אלא שבכדי שיוכל לצמצם את חיצוניות האור בנקודה קצרה, הוצרך לסלק קודם את פנימיות האור. | |||
בנקודה זו מוצאים אנו שני קצוות הפכיים: מצד אחד מטרתו של הנקודה היא לצמצם את האור, שלא יאיר ויורגש כל מהותו האמיתית. מצד שני, מנקודה זו נמשך אחר כך הקו, וענין הקו הוא גילוי אל הזולת. הדבר שמאפשר שני הפכים אלו, הוא אכן רק משום שכל מטרת הצמצום לכתחילה היתה בשביל שהאור יוכל להגיע למציאות של זולת, ואם כן ההעלם והגילוי אינם הפכים, אלא יחד משיגים מטרה אחת (משא"כ נקודה סתם, שענינה להעלים, שאז אכן אינו שייך שיהיה ממנה גם גילוי, כיון שזהו היפך מהותה){{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפה.}}. | |||
===קו=== | |||
בקו האור אינו משתנה עדיין, ונשאר באותה מדריגה כפי שהיה כלול בנקודה. אמנם ציור הקו הוא שמתארך מלמעלה למטה, אך אין זה מורה על השתנות האור בין מדריגה של מעלה למדריגה של מטה, אלא חלוקה זו פרטים ומדריגות של מעלה ומטה היו כבר כלולים בנקודה, והקו רק מפרטם. על כן הקו אינו קו אחד ארוך, אלא הוא קו העשוי מנקודות, כיון שענינו לגלות את הנקודות הפרטיות שהיו כלולות בנקודה האחת. אך אין זה שישנו אור אחד שמשתנה ע"י הקו{{הערה|שם.}}. | |||
===נקודה קו שטח - למלעלה=== | |||
שלש שלבים אלו בהשפעה, נמצאים גם ב[[השתלשלות העולמות]], וישנם שני אופנים שונים כיצד למוצאם: | |||
* הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}. | |||
*הנקודה היא [[רשימו|נקודת הרשימו]], הקו הוא [[אור הקו]] שנמשך מנקודה זו להאיר את כל סדר ההשתלשלות, והשטח הם ה[[כלים|כלים דאצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפו.}}. | |||
==באותיות שם הוי'== | ==באותיות שם הוי'== | ||
| שורה 18: | שורה 34: | ||
*'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}. | *'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}. | ||
*'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1= | *'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1=במקומות אחרים בחסידות מוסבר באופן שונה, שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/24/219.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ג]).}}. | ||
*'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום. | *'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום. | ||
| שורה 29: | שורה 45: | ||
==מושגים מקבילים== | ==מושגים מקבילים== | ||
===נקודה ספירות פרצוף=== | ===נקודה ספירות פרצוף=== | ||
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף. | בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים שמות קפה, א].}}. | ||
===עקודים נקודים ברודים=== | |||
בחינות אלו מקבילות לעולמות [[עקודים נקודים ברודים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/2/3/65d.htm סה, ד].}}. | |||
===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, ובנוגע לכך משתמש הזוהר בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר. | ||
[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | ||
==בעבודת השם== | ==בעבודת השם== | ||
| שורה 47: | שורה 65: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | [[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | ||
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] | |||