31,418
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 13: | שורה 13: | ||
(זאת בשונה מההסברים הנפוצים המפרשים זאת בשלושת הרבדים: עולמות - המציאות בה מתרחשים הדברים, נשמות - האדם הפועל במציאות, אלוקות - האור האלוקי המחיה ומהווה את המציאות). | (זאת בשונה מההסברים הנפוצים המפרשים זאת בשלושת הרבדים: עולמות - המציאות בה מתרחשים הדברים, נשמות - האדם הפועל במציאות, אלוקות - האור האלוקי המחיה ומהווה את המציאות). | ||
במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/222.htm כתר שם טוב הוספות, אות רכב]. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/37/index.htm#_ftn_2476 ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג]. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.}}. | במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/222.htm כתר שם טוב הוספות, אות רכב]. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/37/index.htm#_ftn_2476 ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג]. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.}}. | ||
==הקבלות שונות== | ==הקבלות שונות== | ||
שורה 22: | שורה 20: | ||
כך לדוגמא על הפתגם המובא ב[[לוח היום יום]] בחודש תמוז: "שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד", עליהם מוסבר שהם שליבות בסולם ההרגשה באלוקות שעל ידי עבודת האדם, הם כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה. | כך לדוגמא על הפתגם המובא ב[[לוח היום יום]] בחודש תמוז: "שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד", עליהם מוסבר שהם שליבות בסולם ההרגשה באלוקות שעל ידי עבודת האדם, הם כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
שורה 32: | שורה 29: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] |
עריכות