שינויים

'''[[אגרת הקודש]] כ"ה- להבין אמרי בינה''' נכתבה ע"י [[אדמו"ר הזקן]] עבור המתנגדים בעיר וילנה{{הערה|על פי "משכיל לאיתן"}}, שנתלו בדברי הבעל שם טוב כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות. באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי האר"י הקדוש, בדברי רז"ל ובפסוקים מפורשים בתורה. ה"קושיא" עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעש"ט {{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ}} שהשכינה שורה גם על גוי רשע.

הרבי מראה, שהנאמר בשער היחוד והאמונה בשם הבעש"ט (שהקבהאגרת נכתבה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] עבור ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע מאין ליש מחדש) מיוסד בצורה ברורה [[מתנגדים]] בעיר [[וילנא]]{{הערה|על דברי הארפי "י הקדוש, על דברי רזמשכיל לאיתן"ל.}}, ויתר על כן - על פסוקים מפורשיםשנתלו בדברי ה[[בעל שם טוב]] כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות.

==מבוא לפרק==רבינו מבאר בפרק זה יסודות באמונה ובאחדות השםהרבי משיב להם כאוולתם, ומבאר מפריך את טענותיהם מהיסוד, ומדגים כיצד גם מדוע "כל הדברי [[כעס|כועסהבעל שם טוב]] כאילו עובד המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי [[עבודה זרההאר"י הקדוש]], משום שבאמת כל מה שנעשה בעולם על ידי כל אדם ואדם הכל על ידי בדברי [[השכינה]] ש[[לבושים|מתלבשת]] אדם בבחינת [[גלות]], ולכן אם אינו כועס לצורך מצוה להפריש את חבירו מ[[עבירה]] (כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן) הרי בכעסו מוכיח כי אינו מאמין כי הכל הוא אלקות וזה הוא [[כפירהחז"ל]]ובפסוקים מפורשים בתורה.

==גוף הפרק=={{קטע תניא|קטע=אגרת כנמצא, שהחולק על הבעש"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כט אינו מאמין בדברי האר"ה}}}}י '''ובתורה עצמה'''.

==סיכום הפרקמבוא==בסוף האגרת מסכם אותה * הקושיא עליה בוחר הרבי הזקן עצמולענות להם היא, ותוכן דבריוכיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, שהחולק סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על הבעשגוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ט אין זאת אלא משום שאינו מאמין גם בדברי ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, אינו מאמין בדברי על דברי רז"ל, ואף לא מאמין במקרא מלא שדבר הכתוב "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה" ויתר על כן - שאין מקרא יוצא מדי פשוטועל פסוקים מפורשים.

==מושגים יסודיים בפרקגוף האגרת=={{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ה}}}}

==סיכום==על יסוד דברי הרמבם כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה, דעות ב' ג'.}} מוכיח אדמו"ר הזקן שהשכינה מתלבשת גם בקליפות. נקודת ההסבר היא, שישנו חילוק בין כעס על "מילי דעלמא" (ענייני העולם) – שהוא אסור, לבין כעס על "מילי דשמיא" (ענייני תורה ומצוות) - שהוא מותר. טעם החילוק הוא, ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"{{הערה|ברכות ל"ג ע"ב.}}. היינו, ש"ענייני שמים" נתונים לבחירת האדם – ולכן מותר לכעוס עליהם (כמו שנאמר{{הערה|במדבר ל"א י"ג.}} "ויקצוף משה"). ואילו ענייני העולם הם כולם בהשגחה פרטית מאת הקב"ה - ולכן הכועס עליהם '''כאילו כועס על ה'''' – כאילו עובד עבודה זרה. ==חלוקת האיגרת לפרקים==* את האגרת חילק [[אדמו"ר הזקן]] לשבעה פרקים{{הערה|ויש לומר הטעם לאריכות הגדולה כאן, שעניין הההשגחה הפרטית המבואר באגרת זו הוא הוא יסוד שיטת הבעש"ט ויסוד כל תורת החסידות. הדבר מקבל ביטוי גם בחלוקה לשיעורים היומיים שנעשתה ע"י אדמו"ר הריי"ץ ב[[לוח היום יום]]: בכל התניא שני המקומות היחידים בהם משתווים [[שיעורים יומיים#תניא|שיעורי השנה הפשוטה]] והמעוברת (למעט סיום התניא) הם אלו המבארים את שיטת הבעש"ט בעניין [[השגחה פרטית]].}}: '''א'.''' להבנת התלבשות השכינה בקליפות יש להקדים ולהסביר את מאמר רז"ל "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".* כל הנבראים הרוחניים והגשמיים נבראו על ידי "דבר ה" (עשר המאמרות שבהם נברא העולם).* דבר ה (השכינה) לא רק בורא את הנבראים אלא '''יורד ומתלבש''' בהם - ואפילו '''בגשמיים'''.: ומתלבש לא רק בארץ הקודש אלא '''יורד בגלות''' לחיות אפילו הנבראים שבחו"ל.: ומשגלו ישראל '''ירד עוד (שאז היא גלות שלימה''': שהסטרא אחרא לא רק יונקת מהארה מהאחוריים אלא נאחזת בפנימיות השכינה). '''ב'.''' מוסיף, שלמרות שהשכינה מחיה ישירות את הנבראים שבכל העולמות, '''ההתגלות''' שלה שונה: בכל עולם בהתאם לצמצומים ומסכים שבו. '''ג'.''' עיקר המשכת הדיבור האלוקי (ספירת המלכות, השכינה) הוא ע"י '''דיבור''' האדם (שהוא בחינת ה'מלכות' שבו). '''ד'.''' כוונת גלות השכינה בקליפות (וישראל בגויים, שהתבאר לעיל בסוף הפרק הראשון) היא בכדי לבררם ולבטלם. '''ה'.''' המסקנה מכל האמור (מתחילת האגרת עד כאן): מכיוון שעיקר גלות השכינה היא כשגוי מפריע לתפילה '''בדיבורו''', אומר הבעש"ט שדיבורו '''הוא שכינה''', ושרתה בפי אדם זה כדי שאחזק עצמי לעבודה ובפרט אם הוא נכרי. '''ו'.''' לאחר שהובהר עניין השראת השכינה בקליפות על פי '''תורת הבעש"ט''', חוזר הרבי להראות שכמה '''מאמרי רז"ל''' ואפילו '''פסוקים''' לא ניתנים להבנה בלי תורת הבעש"ט. ונמצא, '''שדברי רז"ל ופשט התורה''' הם הם הראיה שאכן השכינה מתלבשת בקליפות '''ואפילו בגוי''' עובד עבודה זרה. '''ז'.''' אדמו"ר הזקן מציע למתנגדים לשלוח נציג עם כל קושיותיהם, לו יסביר הרבי הכל. ==מושגים יסודיים==*[[השגחה פרטית]]*[[שכינה#השראת השכינה]]*[[מלכות|דבר ה']] {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק סימן כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק סימן כ"ו|פרק כ"ו]]}}{{הערות שוליים}}