דובער שמשון יפה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←חיבורו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
על פי הוראת הרבי לזקני החסידים, החל בשנת [[תש"כ]] להעלות על גבי הכתב זכרונות וסיפורים ששמע וקיבל מזקני החסידים בדור הקודם, וקרא לה בשם '''זכרון צדיקים וחסידים'''. | על פי הוראת הרבי לזקני החסידים, החל בשנת [[תש"כ]] להעלות על גבי הכתב זכרונות וסיפורים ששמע וקיבל מזקני החסידים בדור הקודם, וקרא לה בשם '''זכרון צדיקים וחסידים'''. | ||
סיפוריו נחשבו כמדוייקים ואמינים ביותר, אך המחברת שרשם נותרה בכתב יד במשך שנים רבות. חלקה פורסם בספר [[שמועות וסיפורים]] וחלקה פורסם ב[[שבועון בית משיח]], | סיפוריו נחשבו כמדוייקים ואמינים ביותר, אך המחברת שרשם נותרה בכתב יד במשך שנים רבות. חלקה פורסם בספר [[שמועות וסיפורים]] וחלקה פורסם ב[[שבועון בית משיח]], ובשנת [[תשע"ד]] יצאה לאור על ידי הרב [[בנימין מלכובסקי]] שהיה בנו החורג והחזיק במחברת. | ||
המחברת הייתה למראה עיניו של הרב [[ירחמיאל חדש]] שעבר על החוברת ונתן את הסכמתו. | המחברת הייתה למראה עיניו של הרב [[ירחמיאל חדש]] שעבר על החוברת ונתן את הסכמתו. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:40, 25 באוקטובר 2022
הרב דובער שמשון (בערל) יפה (תר"נ - תשכ"ח) היה בעל שמועה חסידי יליד העיירה נעוועל שלמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונותר בברית המועצות עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה החסידית נעוועל בשנת תר"נ[1], ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
לאחר שסיים את מסלול לימודיו התמקצע כשוחט ובודק והחל משנת תרע"ג החל להסתובב בין עיירות שונות ברוסיה על מנת להתפרנס משחיטת עופות לתושבי העיירות. מידי פעם הזדמנו לו תקופות קצרות שבהם התבקש לעסוק בחינוך ובהוראה לילדי החסידים בעיירות נידחות שלא יכלו לקבל חינוך חסידי במקום אחר.
לאחר נישואיו התגורר בבישנקוביץ והתמחה ברקיחת תרופות ומשחות מרפא, ועסק בהפצת התרופות שיצר ובסיוע רפואי לחולים. בשנים מאוחרות יותר עבד ללנינגרד שם עסק בהפצת יהדות במחתרת.
בשנת תרצ"א התגורר בויטבסק ובחג הפורים תלמידי ישיבת תומכי תמימים המקומית התאספו להתוועדות בביתו, בעקבותיה נאסר על ידי הק.ג.ב. והוגלה לצ'ימקנט שבקזחסטן למשך שלוש שנים.
עם הידלדלות הקהילה החב"דית בלנינגרד בעקבות הגירתם של אלפי חסידים במבצע 'יציאת רוסיה תש"ו', עבר להתגורר בסמרקנד שם נפטר בשנת תשכ"ח.
חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הוראת הרבי לזקני החסידים, החל בשנת תש"כ להעלות על גבי הכתב זכרונות וסיפורים ששמע וקיבל מזקני החסידים בדור הקודם, וקרא לה בשם זכרון צדיקים וחסידים.
סיפוריו נחשבו כמדוייקים ואמינים ביותר, אך המחברת שרשם נותרה בכתב יד במשך שנים רבות. חלקה פורסם בספר שמועות וסיפורים וחלקה פורסם בשבועון בית משיח, ובשנת תשע"ד יצאה לאור על ידי הרב בנימין מלכובסקי שהיה בנו החורג והחזיק במחברת.
המחברת הייתה למראה עיניו של הרב ירחמיאל חדש שעבר על החוברת ונתן את הסכמתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, ר' צבי הירש ליברמן