שיחה:כח ההיולי

מקורות נוספים

ישר כח על ההכנות לערך על היולי, רציתי לנסות לעזור לך, בכמה קישורים. (הייתי מוסיף הגדרה קצרה, אך אין בידי סיפק כעת...):

• מהיברו בוקס, תתחיל משם ואילך.
• מאתר דעת.
• זה לשון הרמב"ן (בראשית א, א):

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.

ודע, כי השמים וכל אשר בהם – חומר אחד, והארץ וכל אשר בה – חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם.

והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תֹּהוּ", והמלה נגזרה מלשונם (קידושין מ ב): "בתוהא על הראשונות". מפני שאם בא אדם לגזור בו שֵם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל. והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בֹּהוּ", והמלה מורכבת, כלומר "בּוֹ הוּא", כמלת "לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ" (שמות יח יח), שמחוסר הו"ו והאל"ף, עֲשׂוֹ הוּא.

וזהו שאמר הכתוב (ישעיהו לד יא): "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", כי הוא הקו אשר בו יתחם האומן מחשבת בניינו ומה שיקוה לעשות, נגזר מן "קַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז יד), והאבנים הם צורות בבניין. וכן כתוב: "מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (ישעיהו מ יז), כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר. וכך אמרו בספר יצירה: "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו".

ועוד אמרו במדרש רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר): אמר רבי ברכיה, מאי דכתיב: "והארץ היתה תהו ובהו"? מאי משמע "היתה"? שכבר היתה תהו. ומאי "בֹהוּ"? אלא תהו היתה, ומאי "תֹהוּ"? דבר המתהא בני אדם, וחזרה לבהו. ומאי "בֹהוּ"? דבר שיש בו ממש, דכתיב "בּוֹ הוּא".

• ופה אדמו"ר האמצעי מסביר את הנושא.
• הערה של הרבי למישהו על מה שכתב בנוגע ליולי.

• כתית למאור • בית הבד 14:37, כ"ח באייר, ה'תשע"ז (24 במאי למניינם), ימות המשיח

תודה, כה יתן וכה יוסיף, לציין מ"מ וציונים, ויהיה מועט המזיק את המרובה שבזמן המועט שבידינו נפעל גדולות ונצורות.--הנחה - שיחה 15:13, 24 במאי 2017 (UTC)

יש להוסיף: מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א עמ' נב ואילך. • כתית למאור • בית הבד 11:14, כ"ט באייר, ה'תשע"ז (25 במאי למניינם), ימות המשיח

הגדרה

כאשר נבוא להגדיר את המושג 'היולי', יש להקדים יסוד להבנת מציאותו:

אמרה המשנה במסכת אבות (ה, א) "בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות".

שאלת השאלות על משנה זו היא: מפני מה מתחייבים כליה על מוצר ששווה רק דיבר אחד כאילו פגמו בשווי עשרה? באה תורת החסידות ומבארת (אחד המקומות הוא דבר מלכות לפ' בהר בחוקותי): ישנם אכן שתי צורות של התהוות - מאמר אחד (בראשית) ועשרה מאמרות.

המאמר האחד הוא עצם בריאת החומר הגשמי, חומר נטול צורה (עולם הבריאה - בעולמות). חומר זה מכונה ביוונית 'היולי'.

כפי שגוש זהב יהיה 'היולי' לכל צורות הכלים שיעשו ממנו, ובו עצמו אין צורה של אף אחד מהם, וכפי שכח התנועה שביד היא 'היולי' לכל התנועות אף שאין בה כל ציור, כך (ובשונה מהם שהם 'יולי' מוגבלים) היולי הראשוני הוא החומר גלם לכל צורות ההתהוות.

הרבי מתייחס לשאלה האם לשמים והארץ יש חומר 'היולי' זהה או לא, דבר שנוגע בדברי הרמב"ם (בהלכות יסודי התורה) האם 'ארבעת הגלמים' שנבראו מתחת גלגל הירח אכן שונים במהותם מהגלמים שמעל גלגל הירח.

- זה כתבתי מזכרוני, וללא מראי מקומות, ואקווה שהועלתי במשהו.. בהצלחה!! • כתית למאור • בית הבד 20:35, כ"ח באייר, ה'תשע"ז (24 במאי למניינם), ימות המשיח

אכן עניינים אלו יבואו בהמשך הערך, הגדרתו היא די נקודה בסיסית העוסקת בהגדרה המדוייקת(!) למושג "היולי". לא מקורו, רמזיו בספרות וכיו"ב, ובפרט - כנראה גם בפנים הערך - בזה (מקורו פרטיו כו') יש ריבוי עניינים הרבה קודם לשיחת בהר-בחוקתי, עכ"פ שוב תודה על העזרה, והעיקר אם ידוע לך עוד מ"מ אשמח לקבל.--הנחה - שיחה 21:16, 24 במאי 2017 (UTC)

שכחתי להוסיף בהגדרה: 'היולי' במקורו הוא חושך. • כתית למאור • בית הבד 19:33, ב' בסיוון, ה'תשע"ז (27 במאי למניינם), ימות המשיח

שם

למה שם הערך הוא כח ההיולי ולא כח היולי?. בברכה, יוסף בן מלמד ~ שיחת משתמש ~ יחי המלך המשיח! 21:15, 5 בספטמבר 2022 (UTC)

ע"ד "כח השכל" ולא "כח שכל". "כח הצומח" ולא "כח צומח" וכו'.--ספירת המלכות - שיחה, 01:41, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 01:41, 23 באוקטובר 2022 (UTC)

הצעת פיצול

לענ"ד, הערך עוסק ב2 מושגים שונים לחלוטין: 1. כח ההיולי שהוא המקור ל4 היסודות, והוא "יסוד דק", כמבואר בכמה מקומות. 2. ממוצע בין אין ליש בכל דרגה (שהוא גם הממוצע בין עלול ועילתו וכו'). הקשר ביניהם קיים אומנם, אך קשה לומר שהם אותו מושג עצמו.

כרגע נראה שהחיבור שלהם ביחד הופך את הערך למבולבל, עמוס ומקשה על ההבנה.

על כן, נראה לי שכדאי לפצל אותו לשני ערכים. --ספירת המלכות - שיחה, 05:14, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 05:14, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

תבנית:מתנגד בתורת המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן השימוש העיקרי במושג זה הוא למושג של ממוצע בין האין ליש. שלום עליכם - שיחה, 12:42, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 12:42, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

ראשית - יישר כח גדול למשתמש:ספירת המלכות על ההוספות החשובות ועשיית הסדר בערך - ממש עבודה נפלאה! שנית - גם לענ"ד אין צורך לפצל את הערך. ועוד (והוא העיקר): א. תוכל להוסיף בפסקה תורת החסידות הסבר כללי לגבי צורה ותיקון? התחלת מצויין עם "חומר", וההמשך חסר. לענ"ד כל ההמשך הפסקה שם צריך לבוא אחרי שתי שורות נוספות המסבירות בקצרה מהם "צורה" ו"תיקון". ב. כמדומני שההסברים קצת "מסורבלים", ואפשר לפשטם עוד. Mdafula - שיחה, 19:28, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 19:28, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

האם יש רעיון איך ליצור בכל זאת את הבידול הנדרש בתוך הערך עצמו? עדיין באמצע העריכה, הנקודות הנ"ל בתכנון. בעז"ה יטופל בקרוב.--ספירת המלכות - שיחה, 20:59, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 20:59, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

בקשה

ספירת המלכות:לגבי הפסקה חומר צורה ותיקון, א. עדיין לא ברור מהם צורה ותיקון ומה ההבדל ביניהם. ב. האם תוכל להוסיף מקורות? תודה מראשMdafula - שיחה, 05:10, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 05:10, 23 באוקטובר 2022 (UTC)

א. תוכל לפרט יותר? ב. בעז"ה. --ספירת המלכות - שיחה, 19:39, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 19:39, 23 באוקטובר 2022 (UTC)

היולי בא"ס

תחת הכותרת בתורת החסידות>בסדר השתלשלות>עשר ספירות הגנוזות אמורה להיות פסקה שתסביר את מקומו של ההיולי (שממנו באים י"ס) בעולמות א"ס.

ולעת עתה ניסיתי לבדוק זאת, ומצאתי את המקורות הבאים: בתו"א הוספות ויקהל (קיד,ג) : הא"ס נקרא אפס כי אין בו שום תפיסה כו' ואחריו יצא התהו והוא הכתר כו'. כי הנה כתר הוא דוגמת החומר הקדום הנק' היולי שיש בו שרש כל הד' יסודות בכח ולא בפועל ולכן נק' תהו כי הוא מתהה מחשבות בני אדם כו'. ולאידך - בנר מצוה ותורה אור (שער היחוד, קכג ואילך), נראה שהוא א"ק, שלכן כל הפרטים נסקרים בו בסקירה אחת, אך אינם תופסים אצלו מקום כלל. ובפשטות נראה שהוא אותו עניין, כי א"ק הוא כתר הכללי. ולפי זה מסתדר גם הלשון "בריאה דכללות", שהוא החומר המקבל את הצורה (בעולמות עקודים ואצי', שהם צורה ותיקון לגבי א"ק).

ואין באפשרותי לעיין ולבדוק מה מבין המקורות רלוונטי לעניין. אשמח אם יוכלו לסייע בידי ולמצוא מקורות נוספים בנושא ולהכריעו. תודה מראש.--ספירת המלכות - שיחה, 20:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 20:22, 23 באוקטובר 2022 (UTC)