שנה ראשונה (נישואין) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|שנה ראשונה|י"ב חודשי האבלות הראשונים לאחר שנפטר אחד משבעת הקרובים|י"ב חודש (אבלות)}}
 ה'''שנה ראשונה''' שלאחר ה[[נישואין]] הוא זמן בו על פי תורה הבעל מחוייב לשמוח עם אשתו החדשה ולהקדיש את הזמן לבניית הבית החדש, דבר הכולל הסתעפויות נוספות כגון מקום המגורים, דחיית היציאה ל[[שליחות]] ועוד.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 ===בדרושי הרמז והסוד===
 בהתאם לדברי חז"ל "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות"{{הערה|מדרש רבה פרשת משפטים.}}, אנחנו מוצאים שגם לאחר ה'חתונה' של הקב"ה עם בני ישראל ב[[מתן תורה]], קיים הקב"ה בעצמו את המנהג של "נקי יהיה לביתו שנה אחת" בכך שהקב"ה נותר בהר סיני עם בני ישראל במשך שנה שלימה מו' סיון עד לשנה הבאה בכ' אייר שנעלה הענן{{הערה|רבינו בחיי פרשת כי תצא כד, ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה, ב.
-רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא,ב.}}.
+רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא, ב.}}.
 ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.
-==הוראות והתייחסויות הרבי==
+בזוהר מובא שעיקר העיסוק בשנה הראשונה היא להרבות בלימוד התורה{{הערה|זוהר פרשת תצא: "נקי יהיה לביתו - לא יעמול במילי דעלמא".}}, וכך אכן דרש הרבי מחתנים בשנה הראשונה, שיקדישו את זמנם ללימוד ב[[כולל אברכים]].
-בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמת האשה{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.
-דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]], בדגש על לימודי הלכה{{הערה|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.
+==אצל הרבי==
+לאחר [[חתונת הרבי]], שיגר לו אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] מכתב בו פירט את מעלותיה ומטרתה של השנה הראשונה{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד שכ.}}, שכאשר האיש והאשה דרים יחד במשך השנה הראשונה באהבה וחיבה כפי שהתורה מצווה, הם בונים יחד את העולם הפרטי שלהם וכך הם יכולים אחר כך לצאת ולכבוש את העולם ולתקן את הניצוצות השייכים להם, ובמילוי השנה הזאת כפי שהתורה מצווה, תלויים גם יוצאי חלציהם לדורי דורות.
+===הוראות והתייחסויות הרבי===
+בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמתה{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.
+דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.
 בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*הרבנית סימה אשכנזי, '''כשהספינה יוצאת לדרך''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1874 עמוד 22
 ==קישורים חיצוניים==