י"ג מדות הרחמים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 278 בתים ,  10 בספטמבר 2022
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
י"ג מדות הרחמים הם רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הם בבחינת גבול.
י"ג מדות הרחמים הם רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הם בבחינת גבול.


י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד י"ג מדות הרחמים.
י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד י"ג מדות הרחמים{{הערה|קדושת לוי פרשת כי תשא דיבור המתחיל 'ויעבור'. אור תורה (קה"ת) פרשת בהעלותך אות קלז.}}.


כמו כן ל"שושנה" ישנם י"ג עלים, ולכן כנסת ישראל נמשלה לשושנה.
כמו כן ל"שושנה" ישנם י"ג עלים, ולכן כנסת ישראל נמשלה לשושנה.
שורה 39: שורה 39:


==שני שמות הוי"ה==
==שני שמות הוי"ה==
כהקדמה לי"ג המדות מופיע בפסוק שני שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי "פסיק טעמא בגווייהו". ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם הוי"ה דלעילא, שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין [[אור אין סוף]] לאור הקו.
כהקדמה לי"ג המדות מופיע בפסוק שני שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי [[פסיק טעמא בגווייהו]]. ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם [[הוי"ה דלעילא]], שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין [[אור אין סוף]] לאור הקו.


שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א [[בינה]] וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כ[[שם אלוקים]] לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא.
שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א [[בינה]] וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כ[[שם אלוקים]] לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא.
וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] המאיר לתוך שם הוי'.
וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] המאיר לתוך שם הוי'.


שורה 54: שורה 55:


המשכה של תיקון א"ל לעולמות [[בי"ע]] היא על ידי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], [[א"ל אדנ"י]]. ששם [[א"ל שד"י]] ממשיך מתיקון א"ל ל[[עולם הבריאה]], ושם [[א"ל הוי"ה]] ממשיך אל [[עולם היצירה]], ושם [[א"ל אדנ"י]] ממשיך ל[[עולם העשייה]].
המשכה של תיקון א"ל לעולמות [[בי"ע]] היא על ידי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], [[א"ל אדנ"י]]. ששם [[א"ל שד"י]] ממשיך מתיקון א"ל ל[[עולם הבריאה]], ושם [[א"ל הוי"ה]] ממשיך אל [[עולם היצירה]], ושם [[א"ל אדנ"י]] ממשיך ל[[עולם העשייה]].
מיקום על פי משנת חסידים: א"ל (מי א"ל כמוך) השערות הסמוכות לאזנים.


==תיקון שביעי "ואמת"==
==תיקון שביעי "ואמת"==
30,380

עריכות