פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 583 בתים ,  00:11, 6 בספטמבר 2022
תוכן
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא [[הרבי]]: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערה|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]] (שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי"צ מתאר{{הערה|קונטרס לימוד החסידות, עמוד 7}} שבין המנגדים לתורת ודרכי החסידים היו שתי פלוגות: פלוגה אחת רגזנית וחושדת בכשרים, ופלוגה שניה מתונה ובעלת משפטים במשפטי השכל האנושי. בדור הראשון להתגלות והתפשטות תורת חסידות חב"ד - בימי רבינו הזקן - הייתה הפלוגה השניה כמוסה, והעיקר הייתה פלוגה ראשונה הרגזנית, אשר בשני הנצחונות של החסידים{{הערה|נצחון החסידות בשחרור אדמו"ר הזקן ממאסריו - הראשון והשני}} בשנת תקנ"ט ותקס"א הושפל כבודה של הפלוגה הראשונה, והתחילה להתרקם הפלוגה השנייה. על פלוגה זו נמנה ר' חיים, שלא המשיך בדרך ההתנגדות לתורת החסידות ולדרכי החסידים.
לאחר פטירת [[הגר"א]] נתקשה בשו"ת חמור, והגיע לביקור אצל רבינו הזקן על מנת להתיר ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}אדמו"ר הזקן כותב באיגרת משנת תקע"א: "והנה בהיות הגאון מה"ר חיים נ"י אב"ד דקהילת וואלאזין במדינתנו בשנת תקס"ג, שמעו מפיו כמה מנגידי מדינתנו שאינן מאנ"ש כלל וכלל, שאמר בשם רבו מובהק הגאון המנוח החסיד ז"ל, שאין שום איסור כלל בשחיטת סכינים מלוטשים על פי הדין השנוי בגמרא ופוסקים. רק אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש, כמו שאר הרחקות וגזרות שיצאו כשגגה מלפני השליט בשנת תקל"ב..." {{הערה|אג"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' שפא. ובהערה שם בשולי הגיליון מציין העורך שייתכן שכוונת אדמו"ר הזקן במכתבו היא לביקורו של ר' חיים מוולוז'ין במינסק, שם נפגש עם אדמו"ר הזקן והרבו להתפלפל בקושיות ופירוקים (כמסופר בסיפורים נוראים, מג, סע"ב, ד"ה עתה באתי.)}}באחת מאגרותיו כותב אדמו"ר הזקן אודות המלצה שכתב "להגאון מוואלאזין" עבור אדם מסוים. כנראה נכתבה איגרת זו לאחר שדעכה המחלוקת בין המתנגדים והחסידים, דהיינו מתקס"ג ואילך, ולכן ישנה השערה שנכתבה בשלהי תקע"א. {{הערה|אג"ק אדה"ז, מהדורת תשע"ב, עמ' שצא, ועיין שם בהערות העורך בשוה"ג. וראה צילום כתי"ק מהאיגרת שם, עמ' שצ.}}
הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערה|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}}
רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאינו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]].גם בנו של רבי חיים, רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
==ספרו נפש החיים==
משתמש אלמוני