פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  01:45, 25 באוגוסט 2022
== [[השואה]] והשפעתה על החסידות ==
לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקם הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (ראש מראש פינה)|משה הולצברג]] ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.
בשואה נספו האדמו"רים ושאר האחים, האח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו.
משתמש אלמוני