שינויים

בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות [[בעלז]], [[באבוב]], [[גור]], ואף ב[[ליטא]] בחצר [[וולוז'ין]] אצל רבי [[חיים מבריסק]] ועוד{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=971b85c1-9389-455d-af95-6bce646a1e54&st=בעלז&pgnum=322 שיחות קודש תשל"ה חלק א], באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט).}.