רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

←‏ילדותו ונעוריו: הורדתי הלינק להשל״ה כי זה מביא להערך על השיעורי לימודי הדת הנקרא גם בשם של״ה…
מ (החלפת טקסט – "נדוניה" ב־"נדוניה‎")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏ילדותו ונעוריו: הורדתי הלינק להשל״ה כי זה מביא להערך על השיעורי לימודי הדת הנקרא גם בשם של״ה…)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 33: שורה 33:


===ילדותו ונעוריו===
===ילדותו ונעוריו===
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד הבר מצווה שלו. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה.
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד הבר מצווה שלו. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.


בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], ה[[אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].
בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], ה[[אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].
משתמש אלמוני