משתמש:לייב/רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) מ (זינגען א ניגן העביר את הדף שיחה:רבנו תם לשם משתמש:לייב/רבינו תם בלי להשאיר הפניה) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב בן מאיר''' מכונה '''רבנו תם''' (ד' אלפים תת"ס - ד'אלפים תתקל"א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של [[רש"י]] ואחיהם הקטן של רשב"ם וריב"ם ודודו של ר"י הזקן. | רבי '''יעקב בן מאיר''' מכונה '''רבנו תם''' (ד' אלפים תת"ס - ד'אלפים תתקל"א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של [[רש"י]] ואחיהם הקטן של [[רשב"ם]] וריב"ם ודודו של ר"י הזקן. | ||
== תולדות חייו == | === תולדות חייו === | ||
נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והשני הוא ריב"ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר"ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]]. | נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והשני הוא ריב"ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר"ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]]. | ||
אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג. | אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג. | ||
=== הנס במסעות הצלב ועלילות הדם === | ==== הנס במסעות הצלב ועלילות הדם ==== | ||
ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר"ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}. | ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר"ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ה[[מהרי"ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=79 ספר השיחות תש"ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו. | ה[[מהרי"ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=79 ספר השיחות תש"ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו. | ||
== פסקי הלכה מפורסמים == | === פסקי הלכה מפורסמים === | ||
===תפילין דרבינו תם=== | ====תפילין דרבינו תם==== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}} | ||
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש"י]] - 'תפילין של רש"י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש"י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל". | את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש"י]] - 'תפילין של רש"י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש"י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל". | ||
===זמן רבינו תם=== | ====זמן רבינו תם==== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}} | ||
==גדולי ישראל עליו== | ===גדולי ישראל עליו=== | ||
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר"י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים){{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק"ג עמוד ב'}} | במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר"י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים){{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק"ג עמוד ב'}} | ||
נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל"א. | נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל"א. | ||
== תלמידיו == | === תלמידיו === | ||
המהרש"ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם: | המהרש"ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם: | ||
*ר' אלעזר ממיץ | *ר' אלעזר ממיץ | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*ר"י הלבן | *ר"י הלבן | ||
==חיבוריו== | ===חיבוריו=== | ||
פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם "תיקון ספר תורה" "סדר הגט" מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי"ף וחיבור בדקדוק. | פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם "תיקון ספר תורה" "סדר הגט" מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי"ף וחיבור בדקדוק. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי התוספות]] | [[:קטגוריה:בעלי התוספות]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:57, 4 ביולי 2022
רבי יעקב בן מאיר מכונה רבנו תם (ד' אלפים תת"ס - ד'אלפים תתקל"א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של רש"י ואחיהם הקטן של רשב"ם וריב"ם ודודו של ר"י הזקן.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון צרפת לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והשני הוא ריב"ם והוא בעצמו היה הקטן. נשא את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר"ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית יין.
אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.
הנס במסעות הצלב ועלילות הדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר"ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:
ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו ספר תורה בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל השדה ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה
.
רבינו תם הוכר כאחד משני גדולי בעלי התוספות הגדולים ביותר וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. מכל הארצות שלחו אליו וזאת עשו גם חכמים גדולים ממנו בשנים. תיקן תקנות לדורו ולדורות שלאחריו והוסיף על תקנות רבינו גרשום מאור הגולה וחיזקן.
המהרי"ל מספר עליו[1] שבעת לימודו היו מונח לפניו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תל של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו.
פסקי הלכה מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפילין דרבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תפילין דרבינו תם |
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י - 'תפילין של רש"י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש"י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".
זמן רבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – זמן רבינו תם |
גדולי ישראל עליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר"י הזקן:
כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית
. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:
אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה
(כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)[2]
נפטר בצרפת בשנת ד'תתקל"א.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרש"ל כותב כי תלמידיו רבינו תם היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם:
- ר' אלעזר ממיץ
- ר' שמשון משאנץ
- ר' יוסף בכור שור
- ר"י הלבן
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם "תיקון ספר תורה" "סדר הגט" מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי"ף וחיבור בדקדוק.
הערות שוליים
- ↑ ליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל, הובא בהערת הרבי לספר השיחות תש"ד עמוד 71. לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371.
- ↑ תוספות מסכת כתובות דף ק"ג עמוד ב'
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |