הבדלים בין גרסאות בדף "יקם שערה לדממה"
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:יקם שערה לדממה.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יקם שערה לדממה]] |
| − | '''יקם שערה לדממה''' הוא ספר בן 135 עמ', שנתחבר על ידי הרב [[שלום דב וולפא]] | + | '''יקם שערה לדממה''' הוא ספר בן 135 עמ', שנתחבר על ידי הרב [[שלום דב וולפא]] |
בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות הנוכריות שמקורן בהודו אסורות הן בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, לאחר שהם מוקרבות לאליל. גדולי הרבנים הוציאו איסור על הפאות, והעולם הדתי היה כמרקחה. | בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות הנוכריות שמקורן בהודו אסורות הן בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, לאחר שהם מוקרבות לאליל. גדולי הרבנים הוציאו איסור על הפאות, והעולם הדתי היה כמרקחה. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
על פי בקשת גדולי הלכה ואישי ציבור נטל המחבר על עצמו את מלאכת הבירור בעניין מהותי זה. הספר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומביא את צדדי השאלה בהלכה ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו. חשיבותו הרבה של הספר בכך שהכריע את הנושא בעולם הדתי והחרדי. | על פי בקשת גדולי הלכה ואישי ציבור נטל המחבר על עצמו את מלאכת הבירור בעניין מהותי זה. הספר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומביא את צדדי השאלה בהלכה ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו. חשיבותו הרבה של הספר בכך שהכריע את הנושא בעולם הדתי והחרדי. | ||
| − | + | ==חלקי הספר== | |
| + | החלק הראשון עוסק בפרטי התגלחת בטירופאטי משם נוטלים את השערות. בפרק זה עוסק המחבר בתיאור המקום, מהו ענין התגלחת? מהו סדר ה"עבודה"? דיון בשאלה האם מביאים את השערות בפני האליל, או מקטירים אותם? האם מקום התספורת אכן נחשב "בפני העבודה זרה"? האם התספורת היא "דרך עבודתו" של האליל? | ||
| − | + | החלק השני עובר בצורה חדה ל[[פלפול]] הלכתי עמוק ומרתק בצדדי השאלה ההלכתית, והוא עוסק בביאורים השונים בדיני תקרובת עבודה זרה האסורה בהנאה, האם מי שחותך את השערות בפועל, אינו מכוין לשם עבודה זרה? האם אין איסור בעצם הקניה, שמוסרים כסף לבית עבודה זרה? האם אין הידור להתרחק בכל זאת מדבר שהיה שייך לענייני עבודה זרה? מהן הפעולות שנעשות שמתירות בפועל את השימוש בשערות הגזוזות, ועוד שורה של ביאורים, הארות והערות הלכתיות מובהקות. | |
| − | + | יצויין כי הפרק ההלכתי נעשה תוך דיונים רצופים עם מורי הלכה מובהקים. | |
| − | + | בחלק שלישי מופיעים הנספחים שעוסקים בהתרחשויות שארעו סביב הפרשה עצמה. הוא מביא את שיעורו של אחד מגדולי הרבנים, וקובע בהחלטיות כי הפרשנות שנתנו העדים לפני בתי הדין - איננה נכונה על סמך שורה של עובדות מהימנות ומוצקות. | |
| − | + | בסיום הספר מובאים צילומי מסמכים, בין השאר את מכתבו של פרופסור לפילוסופיה אלן מוריניס מוונקובר קנדה ששהה במקום שנים רבות; מכתב אחד הרבנים, ובו מחקרם של הפרופסורים אננד מוהן ודיאנה עק; שער הספר "טירופאטי היה מקדש בודהיסטי", וכן פרסום רשמי של ה"מקדש" בטירופאטי בענין מהות התגלחת. | |
| − | + | בסוף הוא מתייחס אל המלחמה הכוללת שמנהלים גורמים אינטרסנטים כנגד עצם חבישת הפאה, וזאת בהוראתם של גדולי ישראל. הרב וולפא מביא רשימה של גדולי ישראל שהתירו ועודדו לבישת פאה נכרית בדווקא, ובראש ובראשונה דעתו הבהירה והברורה של נשיא הדור ומשיחו, [[הרבי]] מלך המשיח. | |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | [http:// | + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 הפתח דבר לספר] |
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] | [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] | ||
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]] | [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:56, 30 ביוני 2022
יקם שערה לדממה הוא ספר בן 135 עמ', שנתחבר על ידי הרב שלום דב וולפא
בשנת תשס"ד פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות הנוכריות שמקורן בהודו אסורות הן בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, לאחר שהם מוקרבות לאליל. גדולי הרבנים הוציאו איסור על הפאות, והעולם הדתי היה כמרקחה.
על פי בקשת גדולי הלכה ואישי ציבור נטל המחבר על עצמו את מלאכת הבירור בעניין מהותי זה. הספר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומביא את צדדי השאלה בהלכה ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו. חשיבותו הרבה של הספר בכך שהכריע את הנושא בעולם הדתי והחרדי.
חלקי הספר[עריכה]
החלק הראשון עוסק בפרטי התגלחת בטירופאטי משם נוטלים את השערות. בפרק זה עוסק המחבר בתיאור המקום, מהו ענין התגלחת? מהו סדר ה"עבודה"? דיון בשאלה האם מביאים את השערות בפני האליל, או מקטירים אותם? האם מקום התספורת אכן נחשב "בפני העבודה זרה"? האם התספורת היא "דרך עבודתו" של האליל?
החלק השני עובר בצורה חדה לפלפול הלכתי עמוק ומרתק בצדדי השאלה ההלכתית, והוא עוסק בביאורים השונים בדיני תקרובת עבודה זרה האסורה בהנאה, האם מי שחותך את השערות בפועל, אינו מכוין לשם עבודה זרה? האם אין איסור בעצם הקניה, שמוסרים כסף לבית עבודה זרה? האם אין הידור להתרחק בכל זאת מדבר שהיה שייך לענייני עבודה זרה? מהן הפעולות שנעשות שמתירות בפועל את השימוש בשערות הגזוזות, ועוד שורה של ביאורים, הארות והערות הלכתיות מובהקות.
יצויין כי הפרק ההלכתי נעשה תוך דיונים רצופים עם מורי הלכה מובהקים.
בחלק שלישי מופיעים הנספחים שעוסקים בהתרחשויות שארעו סביב הפרשה עצמה. הוא מביא את שיעורו של אחד מגדולי הרבנים, וקובע בהחלטיות כי הפרשנות שנתנו העדים לפני בתי הדין - איננה נכונה על סמך שורה של עובדות מהימנות ומוצקות.
בסיום הספר מובאים צילומי מסמכים, בין השאר את מכתבו של פרופסור לפילוסופיה אלן מוריניס מוונקובר קנדה ששהה במקום שנים רבות; מכתב אחד הרבנים, ובו מחקרם של הפרופסורים אננד מוהן ודיאנה עק; שער הספר "טירופאטי היה מקדש בודהיסטי", וכן פרסום רשמי של ה"מקדש" בטירופאטי בענין מהות התגלחת.
בסוף הוא מתייחס אל המלחמה הכוללת שמנהלים גורמים אינטרסנטים כנגד עצם חבישת הפאה, וזאת בהוראתם של גדולי ישראל. הרב וולפא מביא רשימה של גדולי ישראל שהתירו ועודדו לבישת פאה נכרית בדווקא, ובראש ובראשונה דעתו הבהירה והברורה של נשיא הדור ומשיחו, הרבי מלך המשיח.
