11,167
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אנגלית " ב־"אנגלית ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (32 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=הפסקאות הקשורות לרבותינו נשיאינו, הוספת תמונות שיאווררו את הערך הארוך הזה, הוספת קישורים פנימיים וחיצוניים, הגהה, עיצוב}} | ||
מנהג ה'''שבעה''' הוא אחד מדיני [[אבלות]], החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים (ראו [[שבעה (אבלות)#דינים ומנהגים|להלן]]). ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות. | מנהג ה'''שבעה''' הוא אחד מדיני [[אבלות]], החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים (ראו [[שבעה (אבלות)#דינים ומנהגים|להלן]]). ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרמב"ם בהלכות אבלות{{הערה|פרק יד, הלכה א'.}} כותב שמצוות אבלות הינה מדרבנן, אך ישנם דעות אחרות{{הערה|תלמידי רבינו יונה על מסכת ברכות, ריש פרק 'מי שמתו מוטל לפניו'.}} הסוברות שמצווה זו הינה מדאורייתא, ונכללת במצוות גמילות חסדים. | הרמב"ם בהלכות אבלות{{הערה|פרק יד, הלכה א'.}} כותב שמצוות אבלות הינה מדרבנן, אך ישנם דעות אחרות{{הערה|תלמידי רבינו יונה על מסכת ברכות, ריש פרק 'מי שמתו מוטל לפניו'.}} הסוברות שמצווה זו הינה מדאורייתא, ונכללת במצוות גמילות חסדים. | ||
על אף שלכל הדעות זוהי מצווה, אין מברכים עליה מכיון שקיומה תלוי באבלים שצריכים להתנחם בדברים ששומעים, וכל מצווה שקיומה תלוי בידי אחרים אין מברכים עליה{{הערה|תולדות הרשב"א חלק א' סימן י"ח, אבודרהם שער ג.}}. | על אף שלכל הדעות זוהי מצווה, אין מברכים עליה מכיון שקיומה תלוי באבלים שצריכים להתנחם בדברים ששומעים, וכל מצווה שקיומה תלוי בידי אחרים אין מברכים עליה{{הערה|תולדות [[הרשב"א]] חלק א' סימן י"ח, אבודרהם שער ג.}}. | ||
==דינים ומנהגים== | ==דינים ומנהגים== | ||
שבעת ימי האבלות כרוכים בדינים ומנהגים רבים, חלקם מדברי סופרים, וחלקם לפי מנהגי חב"ד. להלן מצויינים המנהגים לפי סדר ימי השבעה, על פי המופיע בספרי חב"ד ועל פי הנהגות שנהגו רבותינו נשיאינו בעצמם בימי האבלות אחר קרוביהם. בהערות מובאים מקורות המנהגים ומקרים החורגים מהדין הפשוט. | שבעת ימי האבלות כרוכים בדינים ומנהגים רבים, חלקם מדברי סופרים, וחלקם לפי מנהגי חב"ד. להלן מצויינים המנהגים לפי סדר ימי השבעה, על פי המופיע בספרי חב"ד ועל פי הנהגות שנהגו רבותינו נשיאינו בעצמם בימי האבלות אחר קרוביהם. בהערות מובאים מקורות המנהגים ומקרים החורגים מהדין הפשוט. | ||
בדיני אבלות ישנם פרטים נוספים רבים התלויים בגורמים שונים, עליהם יש לשאול רב מורה הוראה, אך ההוראה הכללית היא להקל{{הערה|עירובין מו, א: "הלכה כדברי המקל באבל". הובא על ידי הרבי בנוגע להנחת [[תפילין]] לאחר הקבורה ביום הראשון של האבלות בלא ברכה (תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356).}}. | בדיני אבלות ישנם פרטים נוספים רבים התלויים בגורמים שונים, עליהם יש לשאול רב מורה הוראה, אך ההוראה הכללית היא להקל{{הערה|עירובין מו, א: "הלכה כדברי המקל באבל". הובא על ידי הרבי בנוגע להנחת [[תפילין]] לאחר הקבורה ביום הראשון של האבלות בלא ברכה (תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356).}} וכיון שזה על פי פסק דין התורה, אומרים שהקולא היא גם בנוגע לנשמת הנפטר למעלה{{הערה|תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356, 371. וראה שם הביאור בזה.}}. | ||
===הנחת [[תפילין]] ביום הראשון=== | ===הנחת [[תפילין]] ביום הראשון=== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
באם בין האבלים ישנם כאלו שהישיבה על מקום נמוך קשה להם, יכולים לשבת על כסא רגיל. | באם בין האבלים ישנם כאלו שהישיבה על מקום נמוך קשה להם, יכולים לשבת על כסא רגיל. | ||
אסור לשבת על הרצפה, אלא בהפסק של חפץ כל שהוא, אך לא בהפסק בגד המשמש כלבוש. | אסור לשבת על הרצפה, אלא בהפסק של חפץ כל שהוא, אך לא בהפסק [[בגד]] המשמש כלבוש. | ||
===פתיחה בדברים=== | ===פתיחה בדברים=== | ||
אף שהאבל צריך לפתוח בדברים, אין הוא צריך לפתוח בדברים עם כל אחד ואחד מהמנחמים, אלא ברגע שפתח לאחד, אף שלאחר מכן מצטרפים אנשים נוספים לשיחה - אין הוא צריך לפתוח עמם בדברים ומותר להם להשתתף בשיחה{{הערה|תשובות וביאורים, סימן רכא.}}. | אף שהאבל צריך לפתוח בדברים, אין הוא צריך לפתוח בדברים עם כל אחד ואחד מהמנחמים, אלא ברגע שפתח לאחד, אף שלאחר מכן מצטרפים אנשים נוספים לשיחה - אין הוא צריך לפתוח עמם בדברים ומותר להם להשתתף בשיחה{{הערה|שם=תשובות וביאורים|תשובות וביאורים, סימן רכא.}}. | ||
===נוסח הניחום=== | ===נוסח הניחום=== | ||
לפני שהמנחמים נפטרים מלפני האבלים, אומרים להם (לכתחילה צריכים האבלים עצמם לשבת{{הערה|ש"ך, שולחן ערוך סימן שפז סעיף קטן א.}}, אך אסור לומר להם לשבת{{הערה|דרכי חסד סימן כה סעיף ב.}}): "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים"{{הערה|ביאור הנוסח, ראו אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רז. לקוטי שיחות חלק י' עמוד 209. תורת מנחם מנחם ציון חלק ב' עמוד 347.}}, ועל | לפני שהמנחמים נפטרים מלפני האבלים, אומרים להם (לכתחילה צריכים האבלים עצמם לשבת{{הערה|ש"ך, שולחן ערוך סימן שפז סעיף קטן א.}}, אך אסור לומר להם לשבת{{הערה|דרכי חסד סימן כה סעיף ב.}}): "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים"{{הערה|1=ביאור הנוסח, ראו אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רז. לקוטי שיחות חלק י' עמוד 209. תורת מנחם מנחם ציון חלק ב' עמוד 347. וראו עוד אודות נוסח זה בהערת הרב יששכר דב קלויזנר, '''[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view בנוסח דניחום אבלים]''', הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 135.}}, ועל המתנחמים להשיב אמן. | ||
בדוחק, מותר לנחם את האבל גם בשבת, ומי שמנחם את האבל ב[[שבת]] לא יאמר בנוסח הרגיל אלא יאמר: "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא". | בדוחק, מותר לנחם את האבל גם בשבת, ומי שמנחם את האבל ב[[שבת]] לא יאמר בנוסח הרגיל אלא יאמר: "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא". | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
במשך שבעת ימי האבלות אסור לאבלים לעסוק במלאכה{{הערה|אלא אם כן הם מוכרחים עד שלא יהיה להם מה לאכול אם לא יעסקו בכך, שאז מותר להם לעשות בדוחק בצנעה.}} ובמסחר, וכן אסורים בכתיבה{{הערה|למעט מה שהותר לכתוב בחול המועד.}}, ואסורים לצאת מהבית בו יושבים ומקבלים תנחומים{{הערה|איסור היציאה הוא לצורך טיול ולצורך מסחר, אך במקרה הצורך מותר בשביל דברים אחרים.}}. | במשך שבעת ימי האבלות אסור לאבלים לעסוק במלאכה{{הערה|אלא אם כן הם מוכרחים עד שלא יהיה להם מה לאכול אם לא יעסקו בכך, שאז מותר להם לעשות בדוחק בצנעה.}} ובמסחר, וכן אסורים בכתיבה{{הערה|למעט מה שהותר לכתוב בחול המועד.}}, ואסורים לצאת מהבית בו יושבים ומקבלים תנחומים{{הערה|איסור היציאה הוא לצורך טיול ולצורך מסחר, אך במקרה הצורך מותר בשביל דברים אחרים.}}. | ||
בנוסף לכך, אסורים בדברים המביאים להם הנאה, הכוללים את איסורי ההנאה שבתעניות{{הערה|רחיצה של כל ה[[גוף]] (את הפנים והידיים מותר לרחוץ במים קרים), סיכה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה.}}, וכן אסורים להסתפר ולגלח את שערם, לגהץ את בגדיהם או ללבוש | בנוסף לכך, אסורים בדברים המביאים להם הנאה, הכוללים את איסורי ההנאה שבתעניות{{הערה|רחיצה של כל ה[[גוף]] (את הפנים והידיים מותר לרחוץ במים קרים), סיכה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה.}}, וכן אסורים להסתפר ולגלח את שערם, לגהץ את בגדיהם או ללבוש [[בגד]]ים חדשים או לכבס את בגדיו, והגברים צריכים ללבוש את הבגד העליון שקרעו בזמן הקבורה במשך כל שבעת הימים. | ||
כמו כן האבלים אסורים בכל דבר שמביא אותם לידי שמחה, ובשל כך אסורים אפילו להחזיק תינוק בידיהם. | כמו כן האבלים אסורים בכל דבר שמביא אותם לידי שמחה, ובשל כך אסורים אפילו להחזיק תינוק בידיהם. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
נוהגים לסדר מניני תפילה בבית האבלים, והוא זכות לנשמת הנפטר. במקרה שיש מספר אבלים מעל גיל בר מצווה, מארגנים מנין נפרד לכל אחד. | נוהגים לסדר מניני תפילה בבית האבלים, והוא זכות לנשמת הנפטר. במקרה שיש מספר אבלים מעל גיל בר מצווה, מארגנים מנין נפרד לכל אחד. | ||
את פרק | את פרק ה[[משניות]] 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] ב[[חזרת הש"ץ]], ולא תחנון ונפילת אפיים{{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו. | ||
בסיום התפילה ואמירת שיעור | בסיום התפילה ואמירת שיעור התהלים היומי (שגם אותו מסיימים האבלים בלחש{{הערה|תורת מנחם רשימות היומן עמוד תיג. צדיק למלך חלק ז' עמוד 234.}}), מסיים אחד המתפללים את פרקי ה[[משניות]] בקול והאבלים אומרים קדיש, ולאחר מכן אומרים המתפללים את מזמור מ"ט בתהלים והאבל אומר [[קדיש]] נוסף. | ||
גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט. | גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ב[[ערב שבת]] מתפללים [[מנחה]] מוקדם ככל האפשר, ולאחר [[תפילת מנחה]] לא אומרים את פרק מט, ומזמן [[מנחה]] קטנה ואילך מותר להתחיל בהכנות לשבת, ומי שנוהג לטבול במקווה - יכול לטבול ב[[ערב שבת]] אף כשהוא אבל. | ב[[ערב שבת]] מתפללים [[מנחה]] מוקדם ככל האפשר, ולאחר [[תפילת מנחה]] לא אומרים את פרק מט, ומזמן [[מנחה]] קטנה ואילך מותר להתחיל בהכנות לשבת, ומי שנוהג לטבול במקווה - יכול לטבול ב[[ערב שבת]] אף כשהוא אבל. | ||
ב[[שבת]] אסורים לנהוג במנהגי אבלות שבפרהסיא, ובשל כך מותר ללכת להתפלל בבית הכנסת, ללבוש | ב[[שבת]] אסורים לנהוג במנהגי אבלות שבפרהסיא, ובשל כך מותר ללכת להתפלל בבית הכנסת, ללבוש [[בגד]]ים מכובסים, ונשים מותרות להתאפר, ויש להיזהר מלהראות מנהגי אבלות ברבים. | ||
מנהגי אבלות שבצנעה נותרים גם בשבת, והאבל אסור בלימוד תורה ובתשמיש. | מנהגי אבלות שבצנעה נותרים גם בשבת, והאבל אסור בלימוד תורה ובתשמיש. | ||
===סיום השבעה=== | ===סיום השבעה=== | ||
ביום האחרון של השבעה נוהגים להתפלל מוקדם יותר משאר הימים{{הערה|אף שכתוב 'בהשכמה', לא נהג כך הרבי בסיום השבעה אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], וכשנשאל על כך על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב הרבי שזה לאו בדוקא היות וקשור עם טרחא דציבורא (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א' עמוד תשמז.}}. | ביום האחרון של השבעה נוהגים להתפלל מוקדם יותר משאר הימים{{הערה|אף שכתוב 'בהשכמה', לא נהג כך הרבי בסיום השבעה אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], וכשנשאל על כך על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב הרבי שזה לאו בדוקא היות וקשור עם טרחא דציבורא (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א' עמוד תשמז.}}. | ||
לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת [[תשמ"ח]] בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת [[תשמ"ח]] בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | ||
לאחר שקמים מהשבעה, בטלים דיני אבלות ומותר להתרחץ ולהחליף את | לאחר שקמים מהשבעה, בטלים דיני אבלות ומותר להתרחץ ולהחליף את ה[[בגד]]ים, ונוהגים לעלות אל הקבר ולומר שם פרקי תהלים{{הערה|נוהגים לומר מזמורים: ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד, וק"ל, וכן לומר מתוך פרק קיט את קבוצות הפסוקים המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר וכן [[אותיות]] 'נשמה'.}} וקדיש. | ||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
*היות שעיקר מצוות הניחום הוא שדעתו של האבל תתיישב על ידי דברי הניחומים, ניתן לנחם גם על ידי מכתב{{הערה|תשובות וביאורים | *היות שעיקר מצוות הניחום הוא שדעתו של האבל תתיישב על ידי דברי הניחומים, ניתן לנחם גם על ידי מכתב{{הערה|שם=תשובות וביאורים}} | ||
==אבלות אצל רבותינו נשיאינו== | ==אבלות אצל רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
===הרבי=== | ===הרבי=== | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
הפעם הראשונה שאמר [[קדיש]] במחיצת אדמו"ר הריי"צ היה בראש השנה, וגם הרבי וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות. | |||
*אביו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - [[כ' אב]] [[תש"ד]] | *אביו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - [[כ' אב]] [[תש"ד]] | ||
*חותנו, | *חותנו, [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[י' שבט]] [[תש"י]] | ||
*אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]] | *אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]] | ||
====אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]==== | |||
ב[[שבת שובה]] [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] נפטרה אמו של הרבי קרוב לסיום השבת. למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, האדמו"ר מבובוב, האדמו"ר מ[[פאפא]], האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ, האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי, הגאון רבי יצחק הוטנר, הגאון רבי ישראל | |||
גוטסמן, הגאון רבי יצחק שארר, הגאון רבי חיים-צבי קרוגער, הגאון רבי שמחה עלבערג, האדמו"ר ממונקאטש, הגאון רבי מנשה קליין, ועוד. חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם - מנחם-ציון'{{הערה|כרך ראשון, מנחם-אב עמוד 104.}}. | |||
בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים, הרבנות הראשית והמועצה הדתית רחובות. עיריית בני-ברק. הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. הנהלת המחלקה לעליית-הנוער. ההסתדרות הכללית, ועוד. | |||
*רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] | *רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] | ||
{{להשלים}} | |||
==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו== | ==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו== | ||
לאורך השנים, אירעו מספר הזדמנויות שהרבי הלך בעצמו לנחם אבלים{{הערה|דברי הרבי במעמדים אלו נדפסו בספר תורת מנחם מנחם ציון חלק ב'.}}: | לאורך השנים, אירעו מספר הזדמנויות שהרבי הלך בעצמו לנחם אבלים{{הערה|דברי הרבי במעמדים אלו נדפסו בספר תורת מנחם מנחם ציון חלק ב'.}}: | ||
*הרב [[מנחם מענדל קונין]], אחר פטירת זוגתו שרה רבקה - תחילת [[אלול]] [[תש"ג]] | *הרב [[מנחם מענדל קונין]], אחר פטירת זוגתו שרה רבקה - תחילת [[אלול]] [[תש"ג]] | ||
*משפחת | *משפחת הכט, אחר פטירת אביהם ר' [[יהושע הכט]]{{הערה|נפטר ב[[כ"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}} - [[תמוז]] [[תשי"ג]] | ||
*[[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], אחר פטירת בתו חיה רוזה - [[י"ט חשון]] [[תשי"ד]] | *[[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], אחר פטירת בתו חיה רוזה - [[י"ט חשון]] [[תשי"ד]] | ||
*[[יהודה אריה פרלוב|האדמו"ר מנובומינסק]], אחר פטירת זוגתו אסתר רייזל - [[ט' טבת]] [[תשי"ד]] | *[[יהודה אריה פרלוב|האדמו"ר מנובומינסק]], אחר פטירת זוגתו אסתר רייזל - [[ט' טבת]] [[תשי"ד]] | ||
| שורה 126: | שורה 132: | ||
*משפחת בוטמן, אחר פטירת אמם מרת יהודית, אשת הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] - [[כ"ג אדר]] [[תש"כ]] | *משפחת בוטמן, אחר פטירת אמם מרת יהודית, אשת הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] - [[כ"ג אדר]] [[תש"כ]] | ||
*הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת אמו מרת שיינדל, אשת הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] - [[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] | *הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת אמו מרת שיינדל, אשת הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] - [[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] | ||
*הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת | *הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת אחותו מרת סוניה, אשת הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] - [[י' אדר]] [[תשל"ד]] | ||
==לקריאה נוספת{{הערה|כאשר ניגש רב ושאל את הרבי בנוגע לרצונו לערוך ספר על דיני אבלות, השיב לו הרבי: "אצלנו אין כותבים ספרים על אבלות, כתוב ספר על מועדים וימי שמחה". אך כאשר נשאלה אותה שאלה על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב לו הרבי שזה נצרך, וכדאי לתרגם את הספר גם ל[[אנגלית]] (שלחן מנחם ח"ד ע' רמד).}}== | ==לקריאה נוספת{{הערה|כאשר ניגש רב ושאל את הרבי בנוגע לרצונו לערוך ספר על דיני אבלות, השיב לו הרבי: "אצלנו אין כותבים ספרים על אבלות, כתוב ספר על מועדים וימי שמחה". אך כאשר נשאלה אותה שאלה על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב לו הרבי שזה נצרך, וכדאי לתרגם את הספר גם ל[[אנגלית]] (שלחן מנחם ח"ד ע' רמד).}}== | ||
| שורה 137: | שורה 143: | ||
*[[שמעון גדסי]], '''שמירת השמחות''', עמוד 193-212, [[כפר חב"ד]] תשע"ד | *[[שמעון גדסי]], '''שמירת השמחות''', עמוד 193-212, [[כפר חב"ד]] תשע"ד | ||
*[[גבריאל ציננער]], '''נטעי גבריאל הלכות אבלות''' | *[[גבריאל ציננער]], '''נטעי גבריאל הלכות אבלות''' | ||
*'''איך לקיים אבלות - בשמחה?''', לקט סיפורים על ניחום אבלים על ידי הרבי, שבועון בית משיח גליון י' מנחם אב תש"פ עמוד 28 | |||
{{הערות שוליים | {{אבלות וימי זכרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | |||
[[קטגוריה:אבלות]] | |||