|
|
| (152 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| שלוש מאות ארבעים וששה '''ניגוני חב"ד''' "רשמיים", בנוסף לכמאתיים ניגונים "בלתי-רשמיים" - זהו משקלו של המושג 'ניגונים' אצל [[חסידי חב"ד]]. מיוחדים ושונים במינם הם ניגונים אלו. רובם ככולם רציניים, מוחיים וגם סגנונם החיצוני אופי מיוחד להם, עד שעל נקלה נכירם ונבדילם מבין שאר סוגי נגינות החסידים, בנימתם הפנימית כבצורתם החיצונית.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל:ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}} |
| | {{{{שם הדף המלא}}/מבוא}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה|<big>פורטל ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}} |
|
| |
|
| ==נגינה חב"דית לעומת נגינה חסידית== | | {| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="4" |
| | |-valign="top" |
| | <!-- צד ימין --> |
| | | style="width:49.5%; min-width: 350px;" | |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניח"ח|{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}} |
| | {{{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| מה שאירע ל[[תורת החסידות]] בכללותה, אירע לניגון החסידי. בעוד ש[[הבעש"ט]] הטיל בו נשמת רוח חיים - בא [[אדמו"ר הזקן]] והעמיק אותו וגילה לרבים את ה[[פנימיות]] שבנשמת הניגון. ומכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית יותר מכל אחיותיה בנגינת החסידים. הנגינה החב"דית מופיעה יחד בשלוב זרוע ובאותו זמן עם התגלות תורת חב"ד בשנת [[תקל"ב]]-[[תקל"ג]] בערך.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]|}} |
|
| | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]] |
| בעוד שעל פי רוב, הניגונים החסידיים הכלליים הם קלי המרוצה, המעוררים שמחה וחדוה - לעומתם ניגוני חב"ד ברובם הם כבדי משקל בתנועות מתונות וממושכות, העשירות ב"קמטיהם" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) האופיניים והמביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| ==סוגי הניגונים==
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|בעלי מנגנים|{{שם הדף המלא}}/בעל מנגן}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/בעל מנגן}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| שלוש דרגות בניגונים; [[ניגון מכוון]], [[ניגון ממולא]] (או ניגון מיוחס) ו[[ניגון שוטה]].
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|סוגי ניגונים|{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}} |
| ניגוון מכוון כיצד? - ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר, הרומז לענין גבוה ונשגב ושכל תנועותיו מכוונות, ע"ד [[עשרת הניגונים]] של אדמו"ר הזקן ושל [[נשיאי חב"ד]] שלאחריו.
| | {{{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}} |
| ניגון ממולא, זהו ניגון שגדולי החסידים התפללו בו.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
| ניגון "שוטה" - ע"ד הדס שוטה, שאינו אומר ולא כלום.
| |
| ניגון ממולא הוא איפוא זה, שספג לתוכו מאש וחום ההתלהבות של החסיד בעת תפלתו. כידוע, שחסיד חב"די כשהוא מאריך בתפלתו בהתבוננות וכוונת המוח - הוא מנגן בתפלתו.
| |
|
| |
|
| ==אופיים של ניגוני חב"ד==
| | <!-- צד שמאל-->| |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי|{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}} |
| | {{{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| עיקר טיפוסו של הניגון החב"די היא ההרגשה. כולו בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק כשאר הניגונים למלים ותיבות, אדרבה המלים מגבילות אותו. כי הרי הניגון הוא - כמבואר ב[[תורת חב"ד]] - במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. וזהו אפשר הנימוק, שעל פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים וכלו אומר שירה.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגונים על פרקי הרבי|{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}} |
| | {{{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| מטעם זה גם כן, [[חסידי חב"ד]] אינם מדקדקים כל כך על חוקי הנגינה האמנותית. כי חפשים הם ניגוני חב"ד במדה ידועה מכל אותן ההגבלות שבמוסיקה. ניגוני חב"ד בנויים בעיקרם על רגשי הלב הבוער והנלהב ולכן אי אתה יכול לצמצמם בכל אותן ההגבלות וחוקי הנגינה של הטון; חציו או רבעו של טון.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/תמונה נבחרת}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| עיקר דרישתם של חסידי חב"ד מהניגון הוא שיהיה "ממולא", כלומר שיהי' בעל תוכן ושיחזיק בתוכו איזה תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי, אחרת - ניגון "שוטה" הוא - זאת אומרת ריק ובלי תוכן מיוחד.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/הידעת?}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[:קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי|ניגונים לפי תוכן המילים]]|}} |
| | {{יישור טקסט|מרכז|[[:קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|ניגוני גאולה ומשיח]] - [[:קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים|ניגוני תפילה לימים נוראים]] - [[:קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי|ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|ניגונים על פרקי הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים לפי שפות|ניגונים לפי שפות]]}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| ==התפרצות הניגון החב"די==
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מעלת הנגינה|}} |
| | מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו. |
|
| |
|
| כי אמנם הנחה מקובלת היא אצל חסידי חב"ד ושיטתם, אשר "הקול מעורר הכוונה". ולפיכך, החסיד בעמדו ב[[תפילה]], כשהוא שקוע במחשבותיו להתבוננות והכרת [[אלקות]], ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, והענין האלקי נקלט אצלו בהנחה טובה, בטח שמתפעל בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו הוא, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - ואזי מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי ו[[ברעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים.
| | וב[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה". |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
| | |} |
|
| |
|
| אין ספק אשר שירת תפלה זו היא ביטוי רעידת ורטט נשמתו של החסיד המתפלל, שמצאה את גילומה בניגון. כל תנועה ותנועה מהניגון מעוררת חלק אחר מנשמתו, בהציתה באותה שעה את הלב ביקוד אש אלקי. וניגון כזה הוא ניגון ממולא, במלוא מובן המלה, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה.
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[ספר הניגונים]]|}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/ספר הניגונים}} |
| | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} |
|
| |
|
| ולאו דוקא בתפלה, אלא גם בעת [[התוועדות]] חסידים בינם לבין עצמם, בימים טובים ו[[יומי דפגרא]], במסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפלתם, גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים דוקא בניגונים רגשיים-לבביים, שמכניסים בהם חטיבה מעצמיות נשמתם.
| | {{פורטלים|צבע רקע=#88cc88}} |
| | | [[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]] |
| כל תנועה ותנועה מהניגון יוצאת באותה שעה מגרונם בלוית לבת אש ושלהבת מתוך תוכי הלב, והתנועות כל כך מושכות וכל כך מדביקות שפשוט קשה, הן לשומעים והן למנגנים, להנתק מהן. ולזאת חוזרים וכופלים חסידי חב"ד כל ניגון פעמים ושלש, בכדי לירד לעומקו יותר ולהרגיש את פנימיות נשמתו של הניגון.
| |
| בא וראה כמה גדול כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, עד שביכולתו להפוך את האדם ממהות למהות. אגדת החסידים עשירה בספורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו בעלי תשובה ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים הלבביים ששמעו בעת התועדות החסידים.
| |
| | |
| ==צורת הנגינה==
| |
| | |
| כן רגילים חסידי חב"ד לדקדק מאד לשיר כל ניגון במתינות, בסדר ובדיוק רב בהוויתו המקורית, כפי שמקובל הוא אצלם, כי רק אז בא הניגון לתקונו השלם ומביא אותה התועלת הנפשית, שבכח ניגון חב"די להביא.
| |
| מסופר, שבאחת ההתועדויות בליובאוויטש, ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] שהניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי...
| |
| | |
| כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם בנדון זה שאצל אביו - כ"ק אדמו"ר הרש"ב - הי' מורגל הפתגם, שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
| |
| | |
| כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני התורה והמצוה. כי הניגון הריהו מפתח החוש והכשרון, בתהליכותיו של החסיד, שכל פעולותיו הרוחניות יהיו ספוגות חיות יתירה ויזרח בהן אור פנימיות הנפש. וזהו ערכה הנעלה של החסידות החבד"ית, אשר בכל ענין הנכנס לתחום עבודתה, היא מייגעת למצוא ולגלות את הפנימיות והעצמיות שבדבר. וכן פעולתה בשטח הנגינה.
| |
| בעת שתנועת החסידות הכללית הפיחה רוח חיים חדשים בעוררה את הנשמה שבגוף הנגינה הישראלית - זכתה החסידות החב"דית להדליק את הנר הפנימי החבוי בנשמה זו ולהפיק אורה לרבים בדרך הכבושה והסלולה של שיטת חב"ד.
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| *[[:קטגוריה:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]
| |
| *[[עשרת הניגונים]]
| |
| *[[סדר ניגונים]]
| |
| *[[ספר הניגונים]]
| |
| | |
| | |
| [[קטגוריה:ניגוני חב"ד|*]]
| |
| [[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
| |