11
עריכות
←גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[שאול]] המלך''' היה אחד ממלכי ישראל שהיה [[צדיק]] גמור, הוכתר למלך על ידי [[שמואל הנביא]]. כונה על ידי דוד המלך בתואר " | '''[[שאול]] המלך''' היה אחד ממלכי ישראל שהיה [[צדיק]] גמור, הוכתר למלך על ידי [[שמואל הנביא]]. כונה על ידי דוד המלך הרבה פעמים בתואר "משיח הוי"ה"{{הערה|בעיקר בשמואל א' כד ו, ובשמואל א כו ט-יא}}. | ||
שרשו ממידת ה[[יסוד]] ד[[עולם התוהו]], הנרמז בשבעת המלכים בשם "[[שאול]] מרחובות הנהר". | שרשו ממידת ה[[יסוד]] ד[[עולם התוהו]], הנרמז בשבעת המלכים בשם "[[שאול]] מרחובות הנהר". | ||
==מלכותו והדחתו== | ==מלכותו והדחתו== | ||
[[שאול]] המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות עמלק ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים. | [[שאול]] המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות [[עמלק]] ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים. | ||
באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם [[שאול]] המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך עמלק כו' והחרמת כו'}}, וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן [[שאול]] בטעם המצוה שעיקרה להאביד את עמלק מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר [[שאול]] {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}}. | באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם [[שאול]] המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך [[עמלק]] כו' והחרמת כו'}}, וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן [[שאול]] בטעם המצוה שעיקרה להאביד את [[עמלק]] מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר [[שאול]] {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}}. | ||
על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}} | על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}} | ||
על פי | ==ענינו ברוחניות== | ||
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות ה[[בינה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]{{הערה|שם=ראה|מאמר ש"פ ראה תשי"ז}}, שזה הוא שכתוב עליו{{הערה|[[שמואל]] א ט כב}} {{ציטוטון|ונחבא אל הכלים}}, דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות ב[[כלים]] דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי. | |||
ומכיון{{הערה|שם=ראה}} שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב [[קרבן|קרבנות]] מהשלל של [[עמלק]], כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד [[אין סוף]]{{הערה|[[זהר]] חלק ב רלט א}}, וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר ל[[שמואל]]: {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}} היינו שרצה לגרום קימה ועליה ב[[ספירת המלכות]] הנקראת "דבר [[הוי']]", על ידי בירור התחתון. | |||
אך האמת הייתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך. | |||
מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של [[דוד המלך]]{{הערה|עץ חיים שער הנקודים}}. | |||
==גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי== | |||
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה מקובל אלוקי ופרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו על גודל מעלת נשמת שאול המלך, כי לפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח השם ראש וראשון לישראל, וזו לשונו; '''מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו"''' (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מלכים]] | ||