שינויים

שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב*[[תרל"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולהו]] – רבי יהושע פולק מקמפנא, לטענה זו שותפים רביםמחבר ספר 'אבני יהושע', בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותהנפטר.  כשם שהתופעה עצמה מרתקת*[[תרפ"ח]] – רבי יעקב מלול, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו רבה של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית)וזאן – תוניסיה, הרב אליעזר שךנפטר. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות*[[תש", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץב]] – רבי זכריה יונה מ[[תימן]] וג'רבה, בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש)נפטר.

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב==ימי חב"ד למנהיג) משבט תשי=====[[יום הולדת|נולדו]]===*[[תרנ"א (1951)ט]] – הרב [[משה זלמן קמינצקי]], כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון)ממצויני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר חבר ועד הפועל בפיקוח על קיומו מצבם הרוחני של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו"מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. *[[תרלכפר חב"וד]] - רבי יהושע פולק מקמפנא, מחבר ספר 'אבני יהושע', נפטר.*[[תרפת"חש]] - רבי יעקב מלול, רבה של וזאן – תוניסיההרב [[שלמה קונין]], נפטרהשליח הראשי ל[[קליפורניה]].*[[תשתשי"בז]] – הרב [[דוד משה אולידורט]], מצוות ה'[[חוזרים]] - רבי זכריה יונה מ' ו'[[תימןהנחה|מניחים]] וג'רבהשל תורת [[הרבי]], נפטרחבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ה[[הוצאה לאור]] של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]].

===[[פטירה|נפטרו]]===*[[ימי תרי"ז]] – רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] – מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו ומגדולי רבני חב"דבדורות הראשונים, ורבה של [[בוברויסק]]==.*[[תש"ב]] - – מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[תשמ"ה]] – הרב [[יצחק שלמה פבזנר]], למדן חסיד חב"ד, תושב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים ועורך המפתחות לסדרת הספרים [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] בהוראת הרבי.*[[תשמ"ז]] – הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]], בן דודו של [[הרבי]].*[[תנש"א]] – הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]], חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית מרת חנה]], ועסק שנים רבות באחזקת ונקיון הציון.*[[תשס"ח]] – הרב [[יהודה שפוץ]], מחנך חב"די, ממייסדי הישיבה ב[[מונטריאול]] חבר הנהלת הישיבה ומזקני חסידי חב"ד בקהילה המקומית.