שינויים

[[קובץ:חפשי להתווכחכינוס התמימים תשע"ו.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[כינוס התמימים]] השנתי ב[[מענות קודש|מענה הרבי770]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']]'''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. [[הרבי ]] העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו. הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז{{הערה|שם=חלק יז}}. ==המעלה והזהירות=={{ציטוט צף|הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 11}} הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנעורים{{הערה|ראו לדוגמא אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב.}}. הרבי קישר זאת לדברי חז"ל שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.

==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==הרבי הדגיש באופן מיוחד כיון ששנים אלו מעצבות את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זהההכנה לחיי משפחה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותרדווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותרגדול, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חייםוכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, ועד שהילד מסיים מכפילה את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf מאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א].}}.

צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר גדולוהעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 245.}}. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהםהוא באמצעות הוספה בלימוד ה[[חסידות]] המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.}}.

https://w3בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית{{הערה|שם=חלק יז|אגרות קודש חלק י"ז עמוד רטו.chabad}}.org/media/pdf/1141/nExI11416221הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג ב[[קבלת עול]].pdf

להציע ==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש בשבילם מקום במוסדות אהלי יוסף יצחק (אם רק מתאימים הם לעניני חינוך). מובן שבאם יבוא הדבר לפועל אז צריך לפזרם, ולא שיתרכזו כולם במוסד אחדלה השפעה מכרעת על הנערים, בכדי שיקבלו מרות והוראת חב"ד בנקל יותר.מוכרח לקבוע שיעורים עם כל המורים בעניני של ארום פון חסידותוההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, לערוך התוועדות עמהם וכיוצא בזה. מפנים חדשות מתקבל יותר. נוסף על קביעות שיעור עמהם בלימוד החסידותומה טוב ב[[ישיבה]] המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.

יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה==דרכי ההשפעה==כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, וקל להביןכדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.

==תכונות המאפיינות את גיל הנעורים==גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימותבנוסף, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן כאשר יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיוקבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנותלהשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, מה שאין כן בגיל מאוחר כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.שם=תולדות}}.

בקשר לנאמר על כל יהודי שכאשר מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, התבטא הרבי שאצל הנמצאים כיון שהשפעה בגיל הנעורים הדבר בהדגשה זה מגיעה בנקל יותרבצורה עקיפה, שכוחם חדשהרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים{{הערה|לא רק עם המשפיעים, והם מצויים בשיא המרץ שלהםאלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.}} בענינים העוסקים בהווי החסידי, ועוד לערוך [[התוועדות|התוועדויות]], ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא נכנסו במלחמת החייםבאים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.שם=תולדות}}.

שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחההרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, ולכן דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאיםעל ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשלראו לדוגמא אגרות קודש חלק י"זח עמוד רפז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6ועוד.}}.

[[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']]*נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}.*יש להיזהר שהנער לא יתנהג באופן שלילי אפילו פעם אחת, כיון שלאחר שעושה זאת פעם אחת - אינו נרתע מלחזור על כך שוב ושוב{{הערה|שם=חלק יז}}.